הי בנות דבר ראשון סליחה שלא העלתי בסוף היו לי בעיות בדואטפד ככה שזה לא עלה.
סליחה אוהבת המון❤️
נכנסתי הביתה מתה לישון,פשוט זרקתי את המזוודה בחדר ונכנסתי להתקלח, סיימתי אחרי רבע שעה ככה ולבשתי שורט קצר וגופיה, לקחתי את הטלפון שלי וירדתי לסלון, חיכיתי לדור שיבוא ובינתיים התכרבלתי בשמיכת הצמר שלי שאמא הביאה לי לחורף.
לפתע שמעתי תקתוק בדלת.
הצצתי בחלון וראיתי שזה היה יון.
"הי דוב " הוא אמר והביא לי נשיקה יבשה.
" הי דובי" החזרתי והלכתי לספה.
נכנסתי בתוכה.
"בוא לידי" אמרתי בקול תינוקי
הוא נשכב לידי והתכרבל איתי כאשר הוא מחבק אותי מאוחר.
"התגעגעתי אלייך" הוא אמר, הסתובבתי אליו ונישקתי אותו בעדינות.
הרגשתי את ידו מתחת לחולצתי מלטפת את גופי בעדינות.
"הבטחת לי" הוא אמר והבנתי למה התכוון.
"לא, דור אמור לבוא כל רגע לא מתאים עכשיו" אמרתי ולפתע קיבלתי הודעה.
' אני אבוא יותר מאוחר קפצתי לדנה ' קמתי ומשכתי איתי את יון.
נכנסנו לחדר שלי נעלתי את הדלת ונישקתי אותו, הוא הבין לאן אני חותרת ותפס אותי עוד יותר קרוב אליו.
ליטפתי את שערו ומשכתי את חולצתו ממנו, משכתי אותו למיטה ככה שאני מעליו מנשקת כל קוביה בבטן שלו ומפה הייתה רק אהבה.
אחרי כמה דקות הוא נשכב לידי וחיבק אותי מהגב.
" אפילו לא הורדתי לך את החזיה " אמר בקול תינוק.
" לא נורא" גיכחתי לעצמי.
"אני אוהב אותך יאן " הוא אמר.
" אני אוהבת אותך יון " אמרתי וזה היה המילה האחרונה שאמרתי.
אחרי שבוע -
קמתי בבוקר מרגישה שחסר לי משהו, התעוררתי ויון לא היה שם.
השבוע הזה עבר משהו ולא היה משהו מיוחד, אני ויון ביחד כבר חודש וחצי וגל וויל עוד לא זוג אבל רואים שזה מתקרב. הכל שגרתי ואני לא יודעת להחליט אם אני שמחה מכך או לא.
ירדתי למטה וראיתי את דור ישן על הספה.
לא רציתי להעיר אותו אז חזרתי לחדר שלי ולבשתי שורט קצר וחולצה נופלת עם כפכפים עשיתי קוקו מרושל ויצאתי מהבית לסיבוב, אתמול היה בעיה המזגנים של בית הספר אז אמרו שרק בעוד שבוע יתקנו אותם כך שאנחנו בחופש,.
הלכתי והלכתי וראיתי מרחוק את יון עומד וראשו זז בצורה מוזרה
התקדמתי מעט וידי עפה לפי, דמעות זלגו מעיני, הוא עמד שם, אבל לא לבד, עם דנה, והתנועה המוזרה שאמרתי, הוא התנשק איתה.
הדמעות פרצו ולא יכולתי לעצור, עברו כמה דקות ואני מוחה את דמעותיי ומבטיחה שזו הפעם האחרונה שאני בוכה.
שטפתי את פניי וישבתי בחדר עד שתקתוק קטע את מחשבות
"דוב את פה? " שמעתי את יון מעבר לדלת.
" הי בוקר טוב יפיפיה " הוא מתקרב אליי ובא לתת לי נשיקה אך אני מתרחקת.
" מה יש לך? " הוא שאל.
זרקתי אליו את הטלפון עם התמונה והוא לא היה מופתע.
" זה פוטושופ, מה את מאמינה לכל מה ששולחים לך דוב? " שאל מגכך.
" אני צילמתי את זה, היום בבוקר, בפארק" אמרתי בקול חנוק.
"דבבקשה תקשיבי לי אנ-".
"למה? למה עשית את זה? " שאלתי ברצינות.
" זה לא היה ככה אני נשבע לך" אמר מנסה להתקרב אליי אך התרחקתי.
" תלך, בבקשה תלך " הוא עמד שם ולא זז.
" לא! עד שלא תקשיבי לי" הוא המשיך.
"אני לא רוצה להקשיב לך, תלך בבקשה " אמרתי מנסה להחזיק את הדמעות בפנים.
הוא פשוט יצא מהדלת טורק ומשאיר אותי כאובה
" סיס יפה שלי מה קרה? " דור שאל נכנס ומחבק אותי.
" רק תחבק אותי דור, בבקשה " אמרתי והוא המשיך לחבק אותי כשאני עומדת בהבטחה שלי.
YOU ARE READING
המאפיונר הפרטי שלי
Romanceיאן שחשבה שמצאה את האהבה הגדולה שלה טעתה ופשוט ראתה את האדם הלא נכון, אך שפגשה בדרך מאוד מאוד מוזרה את יון לא חשבה שזה יוביל אותה לאהבה גדולה ומיוחדת עם ריבים, בעיות ואפילו מוות, מגלה שכל המציאות שהייתה חיה בה היא אפילו לא חצי ממה שאבא שלה גרם לה לה...
