לאחר כמה זמן משעמם היה צלצול יצאתי מהר מהכיתה ובדרך ראיתי את איידן ועמית הם דיברו, צחקו, התנשקו, הרגשתי צביטה קלה בלב, פשוט עמדתי שם באמצע המסדרון וחושבת על זה שהייתי יכולה להיות במקומה.
'די יאן ' אמרתי לעצמי התאפסתי והמשכתי ללכת, עברתי לידם כאילו הם אוויר.
"הי יאן" שמעתי את קולה של גל מאחורי.
"הי" עניתי.
"רוצה לבוא איתי לשבת עם כמה גדולים? " אמרה בקול תחמני אבל מתאים לי קצת לשכוח הכל.
" מתאים לי " אמרתי היא חייכה .
יצאנו והתקדמנו לכיוון הספסלים שלהם.
הגענו ובחנתי כל אחד שהיה שם, אך אחד תפס לי את העין ממש, שערו היה חום ועיניו ירוקות בוהקות
" הי כולם זו יאן תכירו" גל אמרה להם והלכה להתיישב על איזה אחד מהבנים.
כולם חייכו אליי והמשיכו בשלהם, קצת התביישתי, קצת הרבה.
"בואי שבי עליי אם בא לך" זה שתפס את עיני אמר לי.
"מה, לא לא נעים לי לשבת עליך " אמרתי מובכת.
" בואי בואי " הוא אמר ולפני שהספקתי להגיב מצאתי את עצמי יושבת עליו
" אני יון" אמר וחייך
"אתה כבר יודע איך קוראים לי" אמרתי וחייכתי.
"יש לך גם את הטיול השנתי מחרתיים נכון? " שאל
" כן גם לך? " שאלתי.
"יאפ" הוא ענה, עיניו נתקלו בשלי ולא זז, צלצול קטע את הרגע היפה.
"טוב אני צריכה ללכת" אמרתי וקמתי ממנו.
הוא משך אותי למטה שוב ונשק לי בלחי, די הובכתי מזה וזרמים עברו בגופי.
"תבואי גם בהפסקה הבאה" אמר לי
"אני אבוא"
גל נפרדה מכולם והלכנו.
"את כלבה את יודעת? "אמרה לי בחיוך.
" אני? למה? " שאלתי.
" את יודעת בכלל מי זה? " אמרה.
" זה יון תומס הילד שכל הבנות שרופות עליו, הוא לא שם על כל אחת, אפילו עליי הוא לא שם. " אמרה.
אני רק חייכתי, חייכתי לזה שהוא שם עליי מבין כולן.
נכנסתי לכיתה ובכלל לא התרכזתי בשיעור, התרכזתי רק ביון.
חיכיתי כבר שתגיע ההפסקה ואני אראה אותו.
וסוף סוף אחרי שעתיים זה הגיע.
ישר אני וגל יצאנו מהכיתה והלכנו אליהם וישבנו ביחד, שוב, דיברנו צחקנו, הוא ממש חמוד.
עבר מאז שבועיים ואני ויון ממש קרובים, הוא מגניב חי מידי פעם נשיקות בזווית הפה או בלחי, זה מעט גורם לי להתרגש אני לא אשקר.
הגיעה ההפסקה והתקדמתי כמו כל יום למחששה שלהם.
אבל שהגענו זה לא מה שציפיתי לו, הוא היה שם אבל עם אחרת.
הוא ראה אותי ופניו הפכו לרצינים, הוא בא לקום אליי אבל התרחקתי והתיישבתי בצד עם גל.
"הוא לא שווה אותך "היא לחשה לי.
" הוא כן הוא כן" אמרתי, החלטתי שאני לא מוותרת פשוט קמתי הלכתי אליו העפתי ממנו את מי שישבה עליו העמדתי אותו "אני לא משחק של אף אחד!" אמרתי ופשוט נישקתי אותו, בהתחלה הוא לא הבין מה קורה אבל לאחר שניה שפתיו כבר השתלבו בשלי, הוא תפס לי במותן ביד אחת ובשניה בעורפי ורק קירב אותי עוד יותר אליו, הנשיקה הייתה מושלמת ועדינה אך גם סוערת בו זמנית.
לאחר דקה התנתקתי ממנו חייכתי "תחשוב על זה" אמרתי לו לקחתי את התיק והלכתי.
נכנסתי לכיתה ועמית היה שם.
YOU ARE READING
המאפיונר הפרטי שלי
Romanceיאן שחשבה שמצאה את האהבה הגדולה שלה טעתה ופשוט ראתה את האדם הלא נכון, אך שפגשה בדרך מאוד מאוד מוזרה את יון לא חשבה שזה יוביל אותה לאהבה גדולה ומיוחדת עם ריבים, בעיות ואפילו מוות, מגלה שכל המציאות שהייתה חיה בה היא אפילו לא חצי ממה שאבא שלה גרם לה לה...
