הלכתי והלכתי והלכתי נותנת למחשבות מקום גדול מידי אצלי.
לאחר דקות של הליכה הבחנתי בכך שהגעתי לפארק קטן.
התיישבתי על אחד הספסלים ובכיתי, אני לא יודעת למה או מאיפה זה בא אבל בכיתי ,פרקתי מתוכי את התסכול שאגרה הנפש שלי.
"הי חמודה הכל בסדר?" שאלה אותי אישה מבוגרת יחסית, שערה כבר לבן ועיניה חומות המכוסות במעט קמטים.
"כן הכל בסדר" עניתי מכסה את דמעותי
"אהבה?" האישה אמרה בעודה מתיישבת לידי.
השפלתי מבט והיא הבינה לבד את התשובה
" אוי אהבת נעורים, כל אחד והסיפור שלו" היא אמרה.
"גם אני נפגעתי מאהבת נעורים" היא הוסיפה.
" אפשר לשאול מה קרה?" אמרתי בלחש אמרתי מרימה ראשי בפעם הראשונה ומבחינה בקמטים הזעירים שבפניה ועיניה החומות שמצמצות במהירות מסויימת .
" או זה סיפור ישן, היינו מאוהבים כך שהיית יכולה לראות זאת רק ממבט אחד קטן, אך מדבר פעוט שקרה וויתרתי על זה וברחתי, כל כך התרכזתי בעצמי ובזה שאני נפגעתי שלא חשבתי על כלום חוץ מזה. שחזרתי זה כבר היה מאוחר מידי, הוא התקדם האלה, ואני נשארתי בשברים, לקח לי הרבה זמן להתאושש אך בסך הכל זו הייתה הבחירה שלי, אני בחרתי לברוח ולא להתמודד, אם כיום לא הייתי נשואה עם ילדים הייתי אומרת לך שזו הייתה טעות חיי" היא אמרה .
"אל תעשי את הטעות שאני עשיתי, אל תעשי אותה" היא אמרה קמה מהספסל ומתרחקת בין העצים בגן.
"תודה" צעקתי לה מרחוק.
היא הסתובבה חייכה והלכה..
חזרתי הביתה מלאת רגשות ומחשבות.
נכנסתי והתיישבתי במיטה, החלטתי שאולי כדאי לי לחזור ולעזוב את האגו שלי בצד, פשטתי בגדים ונכנסתי להתקלח נותנת לבאות להחליט על גורלי.
YOU ARE READING
המאפיונר הפרטי שלי
Romanceיאן שחשבה שמצאה את האהבה הגדולה שלה טעתה ופשוט ראתה את האדם הלא נכון, אך שפגשה בדרך מאוד מאוד מוזרה את יון לא חשבה שזה יוביל אותה לאהבה גדולה ומיוחדת עם ריבים, בעיות ואפילו מוות, מגלה שכל המציאות שהייתה חיה בה היא אפילו לא חצי ממה שאבא שלה גרם לה לה...
