.
"חיים אתה יודע" עניתי והוא צחק כאשר שאל על שלומי .
"יאןן" שמעתי מישהי צועקת, הסתובבתי וזו הייתה איידן.
"מה קרה? " שאלתי לחוצה קצת.
" זאת גל-היא - היא התעלפה" היא אמרה מתנשפת מהריצה.
קמתי במהרה ופתחתי בריצה אל עבר גל.
נכנסנו לשרותים וראיתי אותה שכובה על הרצפה,
"תקראו למישהו" אמרתי לאיידן והיא יצאה מהשירותים בכדי לחפש עזרה.
"גל, גל קומי" אמרתי לה ולאט לאט העיינים שלה נפתחו והבאתי לה מעט מים מהברז .
"מה קרה לי? " היא שאלה במבט עייף.
" התעלפת, את בסדר? "
" אממ כן" היא ענתה ואיידן נכנסה עם אחד המורים.
"בואי חמודה אני אקח אותך לאחות" המורה עם הקרחת ועיני השקד אמר וליווה אותה אל חדר האחות.
"איידן לכי אני אביא את התיק שלי ואבוא" אמרתי לה ושלחתי חיוך מנחם.
רצתי למחששה בכדי לקחת את הדברים שלי וכאשר הגעתי הבחנתי בירון וילדה נוספת באמצע נשיקה ,לא רציתי להפריע כך שהלכתי בשקט מהצד לקחת את התיק,משכתי אותו בעדינות רבה אך ללא הצלחה.ה
"שומעים אותך " ירון אמר.
" הי אני יאן "אמרתי לילדה עם השיער האדמדם בוהק ועיני הזית ״מלודי" היא ענתה לי.
"טוב הלכתי אני לא אפריע לכם" אמרתי והם צחקו וחזרו לשלהם.
התקדמתי לאחות וראיתי את עמית גח הוא עסוק בעיניני הלשון עם ילדה אחרת , זה יום הנשיקה או משהו ? אמרתי לעצמי לא מבינה את הטימינג הנורא שלי .
תחושת קנאה בצבצה לה אך הזכרתי לעצמי שאין על מה לכעוס והמשכתי בדרכי.
הגעתי לאחות ורק איידן הייתה שם ישובה על מיטת האחות מביטה בתקרה והיה ברור שמחשבות מתרוצצות בראשה.
"איפה גל? "שאלתי מנתקת אותה
" אבא שלה לקח אותה הביתה " היא ענתה לי מתרוממת לישיבה .
"טוב, בא לך לישון אצלי היום? " שאלתי את איידן.
" בכיף רק צריך לעבור אצלי לקחת דברים." חייכתי והתקדמנו אל עבר היציאה .
כאשר רגלנו רצתה לדרוך מחוץ לדלת נעצרה בכל ששמעתי מישהו מדבר בקול מוזר.
" רגע תיהי שניה בשקט " אמרתי לאיידן והיא התקרבה לדלת גם.
" כן הארבע פה " הקול אמר .
" כן דניאל ירין עמית ודור" הוא אמר את שמם ואני ואיידן מנסות להיות שקטות.
"אל תדאג תוך כמה זמן הם יהיו רק הסטוריה של המאפיה" האיש אמר וצחקק.
חכינו עד שילך ורצנו למחששה .
" דור "צעקתי לו בריצה.
" מה קרה" הוא שאל שראה אותי עם מבט דואג.
" שמענו איזה מישהו מדבר הטלפון הוא רוצה להרוג אותכם את ארבעתכם " אמרתי לחוצה כאשר קוצר נשימה הורגש .
" את שמעת במקרה איך קוראים לו? "
" איך לו קוראים לא אבל לשני כן, דימה" אמרתי והם השתתקו.
הם פתחו בריצה ואני איתם.
"לאן?" שאלתי מתנשפת
"תישארו פה שתיכן ודניאל וירון תישארו איתן אני ועמית נלך"
הם הסכימו "דור תיזהרו" אמרתי והסתכלתי על עמית, 'אני מבטיח' לחש עם שפתיו.
הם הלכו ואני ישבתי עם ירין ודניאל עם איידן.
YOU ARE READING
המאפיונר הפרטי שלי
Romansיאן שחשבה שמצאה את האהבה הגדולה שלה טעתה ופשוט ראתה את האדם הלא נכון, אך שפגשה בדרך מאוד מאוד מוזרה את יון לא חשבה שזה יוביל אותה לאהבה גדולה ומיוחדת עם ריבים, בעיות ואפילו מוות, מגלה שכל המציאות שהייתה חיה בה היא אפילו לא חצי ממה שאבא שלה גרם לה לה...
