כעבור כמה שעות התעוררתי מקול הטייס מודיע שנחתנו.
לקחתי את המזוודה שלי וירדתי מהמטוס,
ראיתי את אמא ואבא מרחוק, ישר רצתי אליהם עם המזוודה.
"כל כך התגעגעתי " אמרתי תוך כדי שאני מחבקת את שניהם חזק חזק.
" גם אנחנו ילדה שלי" אמא אמרה תוך כדי שהיא מחבקת אותי בחוזקה.
עלינו לאוטו ונסענו לבית, פתחתי את הטלפון אחרי שכל הטיסה הוא לא היה דלוק.
היה לי מלא הודעות מדור, איידן, עמית, גל.
נכנסתי להודעה מעמית כמובן
"טיסה נעימה, חבל שהלכת בסוף, אני כבר מתגעגע את אפילו לא יודעת כמה, סליחה על מה שאמרתי, אוהב עמית" קראתי את ההודעה והשתדלתי לא לייחס חשיבות כלל.
הגענו לבית ונכנסתי אליו.
עליתי לחדר שלי אחרי שאמא הסבירה איפה הוא מחזיקה את המזוודה הכבדה .
נכנסתי הוא היה כולו לבן, מיטתי הייתה כמו מיטת חלומות.היה עליה טול לבן וחלק ובמיטה כריות סטן לבנות.
השידה הייתה מפוארת ולבנה וכיסא קטן וחמוד וארון לבן שבנוי עם מראה.
על הקיר היו תמונות שלי מילדות.
הנחתי את המזוודות שלי והתחלתי לפרק אותן.
לקחתי איתי את כל הדברים שהיו בישראל, חלקם יגיעו יותר מאוחר בקרטונים שדור ארז כי אמא ביקשה ממנו.
השארתי שם רק מיטה ארון ושידה, לא רציתי להשאיר כלום ממני.
פירקתי את המזוודות סידרתי כל דבר במקום ונשכבתי על המיטה.
פשוט שכבתי.
לאחר זמן ממושך הטלפון מצלצל ועל הצג הופיעה
איידן
הי בנות סורי שזה פרק משעמם וקצר מבטיחה לעלות עוד אחד מעניין יותר היום.
אוהבת ❤️
YOU ARE READING
המאפיונר הפרטי שלי
Romanceיאן שחשבה שמצאה את האהבה הגדולה שלה טעתה ופשוט ראתה את האדם הלא נכון, אך שפגשה בדרך מאוד מאוד מוזרה את יון לא חשבה שזה יוביל אותה לאהבה גדולה ומיוחדת עם ריבים, בעיות ואפילו מוות, מגלה שכל המציאות שהייתה חיה בה היא אפילו לא חצי ממה שאבא שלה גרם לה לה...
