המאפיונר הפרטי שלי

פרק 36

קמתי בבוקר כשידיים שריריות עוטפות אותי, הסתובבתי וראיתי את מי שהכי חששתי לראות שם, יון, נזכרתי באתמול וחרטה על שלא החזקתי את עצמי עלתה, כל כך הרבה שטויות שאמרתי לעצמי עלו לזיכרוני ,שלמה עם זה? עם נרגע?
קמתי התלבשתי בפיג'מה שוב ונכנסתי לאמבטיה, צחצחתי שיניים ויצאתי, לבשתי גופיה לבנה, גינס כחול עם קרעים וקשרתי סיבבי מין ווסט משובץ בצבע אדום ולבשתי מעליי סריג אפור כי בכל זאת אני עם גופיה.
"נהניתי אתמול בערב " פתאום שמעתי קול אומר.
" זה היה טעות, אתה יודע את זה " אמרתי מסרקת את שערי ונועלת את הניו בלאנס שלי .
הוא קם והפרצוף המחויך שלו הפך לרציני.
הוא נעמד מולי ובהה בי.
" טעות? את באמת חושבת שזה מה שזה? " הוא המשיך להגיד.
לא הספקתי להוציא מילה והוא כבר נכנס למקלחת.
אחרי כמה דקות הוא יצא כשמגבת לבנה עוטפת אותו סביב מותניו.
הוא לקח את הבגדים שלו מאתמול ויצא מהחדר אפילו בלי להסתכל עליי.
כן הרגשתי שזו טעות, אני כבר לא בוטחת בו אבל זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי, אני פשוט רוצה לשכוח מהכל ופשוט, להיות איתו.
ארזתי את הכל והנחתי את המזוודות בכניסה לחדר.
"חמודה שלי אני מקווה שיש לך תרוץ טוב לזה שישנתי אתמול בחדר עם אחיך! " פתאום גל הופיעה.
" אני ויון העברנו את הלילה יחד״ אמרתי בקרירות בלי לייחס חשיבות לזה שישנה עם אחי והמשכתי להוציא את המזוודה החוצה.
"אתם מה?? " היא כמעט וצעקה.
" ששש משוגעת " השתקתי אותה.
" זה היה טעות " אמרתי לה עושה לה פרצוף שדי עם הנושא והיא הבינה במיוחד כי הפה אומר מילים שאני לא מתכוונת אליהם, זו לא הייתה טעות ואנני מתחרטת , וזה כואב .
היא נכנסה ועזרה לי לסדר את החדר, לקחתי את התיק הקטן שלי עם הטלפון והכל ויצאתי לאוטובוס.
" תלמידים היום באוטובוס אנחנו ניהיה עם כיתה יא 1 " המורה אמרה ו-פאק - יון חשבתי לעצמי.
עליתי לאוטובוס וראיתי שגל הפעם התיישבה ליד איזה ילד מהכיתה, לא הבנתי למה ועשיתי לה פרצוף של 'את אמורה לשבת לידי מה הקטע?' היא סימנה לי עם הראש להסתכל לכניסה של האוטובוס וראיתי את יון עומד שם.
עשיתי לה פרצוף עצבני והיא פשוט צחקה.
נשענתי למושב ושמתי אוזניות והסתכלתי בחלון, עד שהרגשתי שמתיישבים לידי הסתובבתי וראיתי את יון, הוא אפילו לא הסתכל עליי, הוא פשוט ישב שם ושיחק בטלפון.
"הי" ניסיתי לגרום לו לפחות להסתכל עליי.
"טעות? באמת יאן? איך את יכולה להגיד את זה, זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי ואני בטוח שגם לך " הוא אמר מנסה לא לצעוק מסתכל לעיני, פשוט לא היה חי מה להגיד, אז נישקתי אותו פשוט תפסתי את פניו ונישקתי אותו, לא עינין אותי שאנחנו באוטובוס ולא שכולם מסתכלים.
הוא לאט לאט התחיל להפוך אותה לסוערת יותר ויותר, הוא תפס לי בצוואר והרגשתי צמרמורת בגופי.
הוא הכניס את לשונו אליי ורק הרגשתי יותר טוב, ניסיתי להתנתק כדי לדבר אבל הוא לא נתן לי "זה לא טעות" הוא לחש והמשיך לנשק אותי.
"זה לא" אמרתי מושכת אותו אליי ונשענת על החלון מרגישה חיוך מתבצבץ בפניו.
"יאן ויון מה זה אמור להיות? " המורה שאלה קוטעת את הנשיקה, אינעל הבוק המורה.
" בחיים לא ראית שני אנשים מתנשקים? " יון שאל בגיכוך.
" זה לא ראוי לעכשיו את הצרכים שלכם תעשו בבית" היא אמרה ופשוט הלכה משאירה אותי ללא תחושה בגוף.
"אני מצטער יאן " יון אמר לפתע.
" על מה? " שאלתי.
" אני חייב לך הסברים " אמר והנהנתי בראשי מסתכלת עליו ולא מורידה מבט.
" אני אוהב אותך " אמר מתקרב אליי יותר.
" אני אוהבת אותך "אמרתי והרגשתי את שפתיו רופפות על שלי, אך לאחר שניה הן כבר לא רפפו הן היו על שלי אך רק לכמה שניות, הוא התנתק ממני וחייך חיוך מושלם.
" יאללה סלפי" אמרתי מוציאה את הטלפון שלי מהכיס.
הוא רק צחק, צילמתי אותנו כמה פעמים ורק חייכתי.
נשענתי עליו וככה עברה הנסיעה לאן שלא היינו צריכים להגיע.

אז היי בנות דבר ראשון סליחה שלא העלתי הרבה זמן יחסית ודבר שני מחר יעלה עוד פרק מקווה שאהבתם