נ.מ יאן
אחרי מה שהיה לא היה לי חשק לדבר עם אף אחד, הסתובבתי בבית הספר מביטה בו ומעלה זיכרונות קטנים.
"אאוץ " אמרתי קשה נתקלתי בעמוד ישן וגבוה.
" את בסדר? " שאל אותי נער גבוה ויפה תואר עיניו היו חומות בהירות ושיערו חום - בהיר גבוה המסודר במעט ג'ל.
" כן תודה" מלמלתי והסמקתי מעט.
"אני ליאו ואת? "
" יאן" עניתי מחייכת.
"ימה הסיכויים יאן שאת עושה לי סיבוב בבית ספר?אני חדש פשוט " הוא שאל במבט מובך מעט.
" כן בטח" אמרתי בחיוך רחב מתחילה ללכת לצידו
הסתובבנו וישבנו ביחד
ואז , הגענו לנושא שאני הכי לא אוהבת לעלות,
"היה לך פעם חבר רציני? " הוא שאל והשתתקתי.
"כן פעם אחת" מלמלתי בשקט.
"את רוצה לספר מה היה איתו? " הוא שאל בקול עדין.
" נושא כבד, היינו ביחד שנה וחצי ויום אחד הלכנו למועדון והוא ציפה לדברים שאני לא הייתי מוכנה שיקרו.
הוא לא הסכים לוותר לי וכשיצאנו משם , הוא אנס אותי , אחרי פאקינג שנה שלמה של אהבה, זה בכלל נקלט?" אמרתי ונזכרתי ברגעי האימה שחוויתי, צמרמורות עולות בגופי ואני מתחילה לרעוד, נזכרת במגע המבחיל שלו ובשפתיו עוברות על כולי ללא רשות .
לפתע הרגשתי שתי ידיים מחבקות אותי .
כמה שניות עברו והוא לחץ יותר ויותר את החיבוק עד שהרגשתי מפית מוצמדת לי לאף וריח מוזר התפרס בפני ומשם הכל שחור.
התעוררתי במקום חשוך מעין מחסן שכזה.
"יש פה מישהו? " שאלתי מפוחדת.
לפתע צל שחור הופיע והופתעתי לראות מי זה היה.
YOU ARE READING
המאפיונר הפרטי שלי
Romanceיאן שחשבה שמצאה את האהבה הגדולה שלה טעתה ופשוט ראתה את האדם הלא נכון, אך שפגשה בדרך מאוד מאוד מוזרה את יון לא חשבה שזה יוביל אותה לאהבה גדולה ומיוחדת עם ריבים, בעיות ואפילו מוות, מגלה שכל המציאות שהייתה חיה בה היא אפילו לא חצי ממה שאבא שלה גרם לה לה...
