המאפיונר הפרטי שלי

פרק 11-

הי בנות אני ממש שמחה שאוהבים את הסיפור שלי, זה רק גורם לי לרצות להמשיך לכתוב.
אני מעלה היום עוד שתי פרקים ואחד מהם עכשיו
תהנו אוהבת❤️

**חזרה לנ.מ יאן**
עליתי לאוטו ובהתחלה הייתה שתיקה מביכה.
"את מתכוונת לספר לי מה קרה? " דור שאל מתחיל לנהוג חזרה לבית .
" אני אספר לך הכל ואתה מבטיח לא לעשות כלום ? " שאלתי מודעת לזה שהוא בכל מקרה יעשה מה שנראה לו לנכון
״אני אנסה" הוא אמר. סיפרתי לו כל מה שקרה מההתחלה לא מחסירה אף פרט , הבחנתי בדור שמתאפק לא לחזור עכשיו לקולנוע ולהרביץ לעמית אך אני שמחה שהוא שמר על איפוק , היו מספיק דרמות להיום .
הגענו הביתה החלפתי לפיג'מה ונרדמתי תוך כדי שמחשבותי עוברות לי אחת אחת.

קמתי בבוקר בלי חשק, צחצחתי שיינים ונכנסתי לחדר.
ראיתי שהיו לי מלא הודעות מעמית ומגל ואיידן, כוח להתמודד עם הכל על הבוקר ? לא היה אז סיננתי וחזרתי להתארגנות שלי.
הוצאתי מהארון שורט ג'ינס קצר בצבע בורדו בהיר וחולצה בטן לבנה מעוטרת בחוטים לבנים.
גרבתי גרבי ברך לבנות המגיעות לי עד התחלתו של השורט ונעליי אדידס, עשיתי מחליק וקו אילינר דקיק ומושלם, מרחתי מעט אודם על שפתיי ומעט מסקרה על ריסיי השפרצתי שתי שפריצים של הבושם האהוב עליי בריח יסמין ,אחד בכל צד, ניתקתי את הטלפון מהמטען ויצאתי לבית ספר , הבוקר החלטתי ללכת ברגל , הבטתי בגנן של השכונה שמוסר לי בוקר טוב עם חיוך בכל יום , והקשבתי לרעש המכוניות שעוברות .
נכנסתי לבית ספר לאחר כמה דקות של הליכה נעימה והלכתי למחששה לדוראבל בתוכי ידעתי שרק רציתי לראות איך עמית יגיב כשיראה אותי שוב.
נכנסתי וראיתי אותו יושב בצד כאשר סיגריה טחובה לפיו ודור ישב בצד השני מעשן גם הוא , עמית הביט כשראה שהגעתי אך לא עשה דבר חוץ מלעקוב אחרי כל צעד שאני עושה.
"הי נסיכה" דור אמר לי.
"הי " עניתי מתיישבת לידו על הספסל החום .
" קרה משהו? " הוא שאל.
" אממ לא פשוט באתי לשבת איתך קצת לא היה לי חשק לשבת עם הבנות ולהתחיל לספר כל מה שקרה" אמרתי
"זה בסדר נסיכה רק היום אני מרשה לך להיות פה כמה שאת רוצה, אבל! בלי לעשן! "
הוא אמר וגיכחתי.
" באמת דור? אני? לעשן? לא נראה לי" אמרתי וראיתי שעולה לו חיוך.
"רק מזהיר ליתר בטחון" הוא אמר תוך כדי ששואף לתוך ראותיו את עשן הסיגריה.