זו הייתה הפעם השנייה השבוע שבה ראיתי אותו, נמצא בדיוק באותה הנקודה. כוס זכוכית קטנה הייתה מונחת על הבר מולו, והייתה מלאה לגמרי, בעוד שליד שני חבריו היו יותר מכמה כוסות ריקות.
ככל שהסתכלתי קרוב יותר, יכולתי להבחין בעובדה שהמשקה היה ברנדי, האהוב עליי. כל העניין של האהבה שלי למשקה ההוא הצחיקה אותי. ידעתי שלמשקה הזה כנראה הייתה משמעות רבה להורים שלי, בגלל שהחליטו לקרוא לי על שמו.
המחשבה על כך שהוא לא נוגע במשקה שלו, מה שהדאיג אותי לגמרי בגלל שהיה מדובר בברנדי האלוהי, התחלפה במהירות במחשבה אחרת. תהיתי מה הוא עושה במועדון הזה, בהפרש של שלושה ימים בדיוק מהפעם הקודמת, נמצא באותה הנקודה ושוב- לא נוגע בשתיה שלו.
כהרגלי, רציתי לקום ולדבר איתו, אך שוב אני ממשיכה לדחות את הרצון הזה, בתקווה שעוד אקום בזמן הקרוב. בזמן שכל הסובבים אותי היו עסוקים בלהשתכר ולרקוד ללא חשש מאיך שהם נראים, אני יושבת כאן ומסתכלת עליו, חושבת מה לעשות.
ידעתי שלפי ההתנהלות שלו הוא לא אוהב לשתות או לבוא למועדונים בכללי, לכן תהיתי למה זאת הפעם השניה שהוא נמצא כאן, או שאולי אפילו היה כאן יותר פעמים. מן הסתם אני רואה שגררו אותו, הרעש של המוסיקה החזקה שכנראה מפריעה לו והכוס המלאה שמונחת על בר העץ מולו.
"אולי תפסיקי להסתכל עליו, זה כבר מטריד." אומר אשטון אל תוך אוזניי. צמרמורת עברה בגופי וריח האלכוהול מפיו נכנס לי לאף.
"תתעסק בדברים שלך, אירווין." ירקתי לעברו. "אני הולכת לקחת לי עוד משקה." אמרתי במהירות לפני שיוסיף עוד מילה. קמתי מן השולחן לכיוון הבר, מקווה שגם יגיע תורי להינות קצת הערב.
ההחלטה ללכת לשם היה הצעד הכי נועז שלי הערב. הוא נשאר ישוב על הכיסא בעוד שהשתייה מונחת על הבר מולו, ואני רק רוצה לחטוף אותה במחשבה שכנראה כבר נגמר לי כל הכסף הערב.
"אפשר בבקשה עוד ברנדי?" צעקתי לברמן שהיה מאחורי הדלפק, שבחר להתעלם ממני. הוא אפילו לא טרח להקשיב לי, למרות שהיו מעט אנשים בסביבת הבר. "בן זונה." קיללתי לעצמי. אף פעם לא סבלתי את הברמן הזה, וראו שגם הוא לא ממש מת עליי.
"ה-היי, את רוצה את הברנדי שלי? אני לא ממש אוהב אותו." קול לא מוכר דיבר, וזה לא היה אחד מאשר הבחור, צמרמורת עוברת בגופי, ואני לא בטוחה אם זה ייתכן שגם כשהמוסיקה רועשת, נשמע שאני שומעת אותו בברור לגמרי. קולו עמוק וצרוד, ולבי מתחיל לפעום בחוזקה. עייני מסתכלות לכיוונו, מופתעת מכמה שהיינו קרובים אך רחוקים בו זמנית.
חיוך ממזרי עולה על פני, "הו, לא. למה אתה לא שותה ממנו?" שאלתי אותו, בוחנת את פניו ומקללת מבפנים את העובדה שהוא כל כך סקסי.
הוא מגרד בעורפו, "אני לא שותה, חברים שלי גוררים אותי לכאן כל הזמן."
זה מבהיר לי כמה דברים. ידעתי שהוא לא כאן מבחירה או מרצון, הרי רצו שהוא יבוא. בפעם הראשונה שראיתי אותו כאן, הבנתי שהוא לא קשור למקום הזה בכלל. הוא נראה בחור של לשבת בבית בימים כאלה ולקרוא ספר במקום לצאת ולבלות עם חברים.
YOU ARE READING
Brandy | Calum
Fanfiction"הגרון שלך לא שורף מרוב כל הברנדי?" "הלב שלי שרף יותר." כשחובבת אלכוהול שמה את העין שלה על בחור, אשר נחשב ההפך הגמור ממנה, ומחשיבה איתו בתור דבר חוץ מהמטרה הבאה שלה. מכיל: תכנים מיניים, שפה גסה ושימוש באלכוהול.
