בוקר למחרת אני קמה בבהלה מהשעון המעורר. גופי היה חם אך היה לי קר. הרגשתי הפוכה, רע ורק רציתי לישון. ידעתי שאני חולה, אולי זה בגלל המזג האוויר שיש בחוץ ובגלל שהחלטתי לצאת עם שיער רטוב לאחר מקלחת. טיפשה.
יצאתי מהמיטה בחוסר רצון, מסתובבת ומסתכלת על עצמי מהמראה. אני חושבת שעדיף שאשאר בבית ולא אגיע לעבודה. הייתי חיוורת להחליא, לא יכולתי לצאת ככה, זה רק יחמיר, אבל ידעתי שאני לא יכולה להבריז מהעבודה כמעט כל יום. אמרתי לעצמי שבמהשך היום הכל יסתדר ואני ארגיש יותר טוב. אין לי מה לדאוג.
התארגנתי הכי מהר שיכולתי, גרייס אמורה לאסוף אותי בעוד חמש דקות כמו כל בוקר של עבודה, וידעתי שהיא תשאל יותר מדי שאלות על איך שאני נראית רע היום, אז ניסיתי כמה שיותר להראות כאילו הכל טוב. אסור לי להחמיץ ימי עבודה יותר, לא הייתי יותר מדי ימים והרגשתי שאני היחידה שככה, אז ידעתי שזה צריך להיפסק
צפירת מכונית בקעה מחוץ לבית, וידעתי שזה האוטו של גרייס. אני קמה מן המיטה שלי, סוגרת את הדלת אחריי ויורדת לכיוון כניסת הבית.
טרקתי את הדלת מאחוריי, והתקדמתי בחיוך קטן ומזוייף לעבר המושב הקדמי ליד גרייס. "בוקר טוב" אני אומרת, מחייכת אליה ונותנת לה נשיקה על הלחי.
גרייס חייכה, "בוקר טוב בייב. איך את מרגישה היום?" שאלה והביטה בי לפני שהחזירה את מבטה אל הכביש. "את לא נראית כל כך טוב? את חולה?"
השענתי את ראשי על החלון ועצמתי את עיניי, "לא, אני סתם עייפה." שיקרתי ונתתי לעצמי חמש דקות של שינה.
הנסיעה עברה בשקט, אני חושבת. אני לא יודעת אם גרייס הוציאה מילה מפיה, כי גם אם כן, לא יכולתי לשמוע כלום. הרגשתי אטומה בעצמי בגלל החום, הרגשתי שאני לא שומעת אף אחד או בכלל, יכולה להקשיב למישהו.
גרייס העירה אותי כשהגענו אל העבודה, אחרי כמה דיבורים מהצד שלה והינהונים מהצד שלי, ידעתי שאני צריכה להתעשט על עצמי בשביל לסיים היום מהר.
העבודה הייתה קשה, הרבה לחץ והמון דיבורים שגרמו לי להשתגע. הייתי צריכה להקשיב לעצמי ולהישאר לישון בבית גם עם כל הרגשות אשם שהיו לי. הראש שלי התפוצץ, הרגשתי מסחוררת ועיניי נעצמו מכל שניה שעברה.
"ברנ, מה יש?" שואל ברנדון ומשתמש בכינוי שלי, "את נראית חיוורת ברמה מטורפת, ואת חמה בטירוף!" הוא נוגע במצחי ומרגיש את החום שנטף ממני.
דחיתי את דבריו עם ידי, "אני בסדר ברנדון, באמת." שיקרתי, אך לא היה לי כוח לשאלות עכשיו.
הוא מגלגל את עיניו, "אני לא קונה את הבלושיט שלך, למה באת לפה חולה?" שואל בדאגה ומתיישב לידי, לא מוריד ממני את המבט.
YOU ARE READING
Brandy | Calum
Fanfiction"הגרון שלך לא שורף מרוב כל הברנדי?" "הלב שלי שרף יותר." כשחובבת אלכוהול שמה את העין שלה על בחור, אשר נחשב ההפך הגמור ממנה, ומחשיבה איתו בתור דבר חוץ מהמטרה הבאה שלה. מכיל: תכנים מיניים, שפה גסה ושימוש באלכוהול.
