brandy|29

1.2K 65 14
                                    

מסיבת הרווקים של אשטון ולוק הייתה שונה מכל מסיבת רווקים אחרת. הם החליטו לעשות אותה כמו מסיבה רגילה. הם הזמינו את כל החברים לבית שלהם כולל נשים, קנו המון שתייה ואוכל, ופשוט שינו את השם למסיבת רווקים.

לא ידעתי כמה חברים יש לאשטון עד שנכנסתי לבית וראיתי את כמות האנשים. הרגשתי כמה מבטים בוחנים אבל התעלמתי מהם. אני לבושה בשמלת מיני אדומה וצמודה, היא חושפת מחשוף קטנטן שמושך יותר מדי תשומת לב. החלטתי להשקיע ככה בלבוש כי אני הולכת לראות את קאלום היום, אני רוצה לדבר איתו על מה שהיה ולסדר את העניינים בינינו. 

"את מושכת מאיתנו את כל התשומת לב, כלבה!" שמעתי מבין כל הרעש של המוזיקה את אשטון. הסתובבתי אליו והוא מיד משך אותי לחיבוק. יכולתי להריח מבגדיו את ריח האלכוהול החזק. עיניו היו אדומות מעט אך הוא היה ערני לגמרי. 

צחקתי וחיבקתי אותו בחזרה. לא נקלט לי שהחבר הכי טוב שלי עומד להתחתן בעוד מספר ימים. אשטון ואני מאוד דומים אחד לשניה באופי, או לפחות היינו. שנינו היינו מחפשים רק זיון של לילה אחד, ברוב המקרים גם קיבלנו את זה. אפשר להגיד שאף אחד לא ידע שמציצה בשירותים תוביל אותו להתחתן עם אותו בחור.

"אתה יודע אולי איפה קאלום?" שאלתי בזמן שאני מחפשת בסביבה אם הוא נמצא. 

אשטון נושף בחדות לאחר שאלתי, וזה גורם לי להסתכל עליו מיד בשאלה. "הוא היה פה לפני שעה והלך הביתה, זה היה נראה כאילו לא היה לו מצב רוח." אמר. מה זאת אומרת לא היה לו מצב רוח? למה? "אני חושב שאת צריכה ללכת לדבר איתו, ועדיף שזה יהיה עכשיו." הוא הוסיף.

הנהנתי לעבר אשטון, נותנת לו נשיקה על הלחי. "אם לא יהיה מאוחר מדי אני אחזור." אמרתי וחייכתי אליו. אשטון היה מחוק מדי בשביל לזכור מי נמצא בבית, ואם להגיד את האמת אני די בטוחה שיש כאן אנשים שהוא אפילו לא ראה פעם אחת בחיים שלו.

התקדמתי לכיוון האוטו שלי, יש לי מזל שלא תכננתי לשתות היום כי אחר כך לא היה לי איך לנסוע. אני מאוד מקווה שהשיחה עם קאלום תזרום ושאני לא אשתוק כמו פעם שעברה. אני רוצה להגיד לו את כל מה שאני חושבת, את כל מה שיושב לי על הלב ואת כל מה שאני מרגישה כלפיו. 

--

דפקתי על דלתו של קאלום, נושמת בכבדות. אני סופרת את השניות עד שהוא פותח את הדלת והלב שלי מתחיל לפעום במהירות ברגע שהוא ניצב מולי. שיערו מבולגן מתמיד, הזיפים שעל פניו גורמים לו להיראות עייף ומוזנח, כאילו לא התגלח מהפעם האחרונה שראיתי אותו, אך זה מסתדר כל כך טוב עם מה שהוא לובש- ברמודה ומכופתרת. איכשהו אני מוצאת אותו נראה כמו מלאך.

"מה את עושה פה ברנדי? אני לא רוצה להזדיין." הוא יורק לכיווני בקולו הצרוד. מילותיו גורמות לי להירתע ולהיפגע מעט. זה מה שהוא חושב עליי? שאני באה לפה כדי שהוא יזיין אותי? מצד אחד זה כן פגע בי, מאוד אפילו. אבל מצד שני אני יכולה להבין את הכעס והתסכול שלו, הוא חושב שאני לא רוצה אותו, הוא חושב שהשתיקה שלי באותו ערב הייתה כי אני לא מרגישה את אותו הדבר כלפיו.

Brandy | CalumWhere stories live. Discover now