Brandy | Calum

brandy|6

את המשך הערב אני מעבירה בלשבת בצד ולשתות מים. השעה כבר רבע לשתיים בלילה, ואני מתה ללכת הביתה, אבל מודעת לעניין שאשטון לא יחזיר אותי.

מזווית עיניי, אני רואה את אשטון יורד במדרגות הבית, מחוייך מצד לצד- אך לא נראה שתוי כלל. הוא התקדם לכיוון שלי, מביט בי בשאלה. ״מה קרה?״ שואל.

נאנחתי, ״קאלום מרגיז אותי.״

אשטון מצחקק ומתיישב לידי, ״מה הוא עשה?״ שואל, לא מבין.

״מה הוא עשה? בוא נגיד שהוא כבר כמה ימים עסוק בלהרחיק ממני גברים, זה מה שהוא עשה.״ אמרתי בחוסר רצון. אני לא מבינה בכלל למה הוא עושה את זה, הוא מתנהג עכשיו כאילו הוא חבר שלי, למרות שהוא רחוק מלהיות אחד כזה.

״מה?״ אשטון מצחקק, ״אבל לפני כמה ימים הוא אמר לך שהוא לא מוכן להיות עוד אחד מהסטוצים שלך.״

״בדיוק.״ עניתי.

קאלום התנהג מוזר, ראיתי מזווית עיניי שהוא עומד עם כוס וודקה בידו ונשען על קיר ליד הסלון- מביט בי. הוא כל כך מרגיז אותי.

״מה הקטע שלו? למה הוא עושה את זה?״ שואל אשטון. אם גם לי היה מושג למה הוא עושה את זה, ממזמן העניין הזה היה כבר פתור.

קאלום, שלא הפסיק להסתכל עליי, גרם לי להתעצבן. אני מרימה את ידי ומורידה לכיוונו את האצבע השלישית שלי, גורמת לו לצחוק מעט ולקחת לגימה מהכוס שבידו.

״אני שונאת אותו.״ אמרתי, מסתובבת ולוקחת בקבוק ברנדי, מוזגת לתוך כוס גדולה.

אשטון צוחק ונותן לי נשיקה על הלחי, ״את תהיי בסדר.״ אומר ולוקח גם שתייה מהבר. ״וגם, למה את שמה עליו בכלל? תרקדי עם מי שבא לך ותעשי מה שבא לך, אם הוא עושה לך את זה שוב, תתני לו בוקס ותלכי.״

הנהנתי לכיוונו, מסכימה עם דבריו. אני לא צריכה בכלל לתת לקאלום להרחיק ממני כל אחד, הוא כלום בשבילי ואני אעשה מה שבא לי.

״אני הולכת הביתה.״ אמרתי לכיוון אשטון.

הוא הביט בי והנהן, נותן לי חיבוק ונשיקה על הראש לפני שאני מתחילה להתקדם לכיוון היציאה מהבית. בהתחלה, היה כאן כיף. אני נהניתי. אבל לקראת הסוף, אחרי מה שהיה עם קאלום, קצת ירד לי החשק להשאר פה.

התחלתי להתקדם לכיוון הבית שלי, שמחה ומודה לאלוהים שהבית של לוק קרוב לביתי.

שומעת רעשים מאחוריי, שגורמים לי להחלץ מעט, עצם העובדה שחושך עכשיו ואמצע הלילה- מכניס אותי טיפה יותר ללחץ.