פרק 4 ❤

14.7K 399 30
                                    

אני במסיבה במרינה שאלי סחבה אותי אליה . אני לא יודעת של מי המרינה , מי אחראי על המסיבה ואני לא אתפלא אם אלי הזדיינה איתו בשביל הזמנה .

היא חיית מסיבות לא נורמאלית ואני צריכה לסבול את זה כחברה שלה. סך הכל היא אישה טובה וביצ'ית כשצריך והכי חשוב אחות מושלמת.

עמדתי על הקצה השני של המרינה כשכל המוזמנים רוקדים ,נהנים ומשתכרים בפנים כשמדי פעם אני מביטה למטה אל המים החיים שקוראים לי לטבול בהם.

הרוח החמה מכה בפניי והאוירה נעימה ."מה קורה מישל ?" נבהלתי כששמעתי מישהו מאחור הסתובבתי והופתעתי לגלות את אור בלי חולצה.

בטנו שרירית וכך גם ידיו . ללא ספק מראה מרהיב . הסמקתי כשקלטתי שבהיתי הרבה יותר מכמה שניות והפנתי את מבטי ממנו מבושה.

הבטתי קדימה בלי לשים לב שהוא עבר לידי , מסתכל גם קדימה .
כשהייתי קטנה תמיד רציתי אהבה אמיתית .
רציתי לאהוב ולהיות נאהבת על ידי מישהו.

מישהו שלא נולדת איתו או הכרת מילדותך .
רציתי מישהו שאני מכירה רק בגיל מסוים לא שהגיל משנה אבל בסביבות גיל הבגרות .
אני לא זוכרת שום דבר מהנעורים שלי .
אפילו לא רגע אחד .

הייתי מעורבת בתאונה קטלנית של שניי מכוניות . התאונה הזאת גרמה לכמה אנשים למות ולכמה אנשים להפצע ולהשאר עם נכות לאלתר.

אני יצאתי קצת פצועה אבל בלי שום נחות ,בנס.רק שהזיכרון השתבש לי. כמובן שהנהגים שנסעו במהירות האסורה קיבלו כמה שנים טובות בכלא.

וכך אני לא זוכרת כלום אפילו את משפחתי אני זוכרת בהמהום . אבל הצלחתי להשלים את הפערים שאבדו והם מהדברים שהכי חשובים לי בעולם.

"לא יפה לבהות באנשים" שמעתי את אור כשבקולו נוטפת השחצנות. גיכחתי בזלזול "זה שבנות רודפות אחרייך,לא אומר שגם אני כמו כל הבנות האלה שלא מכבדות את עצמן!" הטחתי בו

"כן אני יודע..." הוא מלמל לעצמו ואני הסתכלתי עליו בחוסר הבנה "מה אתה יודע?" שאלתי.

הוא הביט בי כמה שניות . "ביי ,מישל " הוא נשק ללחיי ונעלם כלא היה . הנחתי את ידי על הלחי שנשק לה ולא היה צריך להתווכח כדי לדעת שהן סמוקות.

נאנחתי בהתייאשות והתקדמתי אל תוך המרינה . "איפה היית כל הזמן" אלי קראה בדאגה והתקדמה אליי בצעדים מהירים. "אני בסדר יפה שלי בא לך ללכת?" שאלתי אותה והרגשתי את המצפון שלי.

אני לא רוצה להעכיר את השמחה שלה, אני יודעת שהיא נהנת וכיף לה כאן . אבל אם הייתי מחזיקה מעמד הייתי נשארת כאן . "טוב בואי" היא אמרה והיה קשה לפספס את הביאוס שלה.

"מאמי את יכולה להשאר אם בא לך ." ליטפתי את גבה . "לא . אני לא עוזבת אותך כאן לבד ,השתגעת?!" היא שאלה רטורית. "אני אסיע אותה הביתה ." שמעתי את אור מאחוריי . הנהנתי במרץ אל עבר אלי. אם כמה ששנאתי את העובדה שהגבר המטומטם והחתיך הזה מסיע אותי,

Can't Love OthernessWhere stories live. Discover now