פרק 15 ❤

7.8K 318 33
                                    

עיני דומעות מתחת לזרם המים החמים.
אני עוצמת את עייני ונענגת על הניחום.
הזמן עובר לאט אבל המועקה עוד יותר.

אני לא יודעת מה עם אור.
לא ראיתי אותו קרוב לחודשיים והגעגועים כואבים לי מיום ליום.
הוא התקשר אליי בכל שניה אך החלטתי לסנן.

כי אם רק אשמע את קולו אני אטמוטט. בלי דרך לקום בחזרה.
הוא הפך בחודש לבן אדם הכי אהוב עליי ובחודשיים לבן אדם שהכי פגע בי.

אני יודעת...אני אמורה לשנוא אותו ולאחל לו בליבי רק דברים רעים.
אך ללב שלי יש צורה משלו וחשיבה משלו.
אם אני רוצה לשנוא אותו אז הלב שלי אוהב אותו עוד יותר.

אני יוצאת מהמקלחת כשמגבת כרוכה סביבי. "אלוהים!" צרחתי בבהלה.
"זה לא אלוהים ,זה רק אני" הוא הרים ידיים בגובה כתפיו וחייך בחיוך משועשע.
התנשמתי במהירות ונרגעתי לאט לאט.

לאחר כמה דקות פצחתי את פי.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי בקור והוא מחק את חיוכו לאט לאט.
עצבן אותי, עצבן אותי שהוא התייחס למצב בינינו כאילו כלום. לפחות זה היה נראה כך.

אני רוצה לצעוק עליו שיעוף לי מהחדר ומהר.
אך ליבי כמו תמיד הולך נגדי ודוקא רוצה מאוד שהוא ישאר.
"אני מתקשר אלייך ואת לא עונה לי" הוא התגונן בקול שקט והשפיל את ראשו.

"אני לא מבינה...אתה מצפה למשהו אחר?"
כיווצתי את גבותיי בכעס גלוי.
הוא הניד בראשו כמו ילד קטן וחמוד שכרגע עשה דבר לא יפה ואני האמא הזועמת.

אבל לא קניתי את זה.
הוא יצא החרא בסיפור הזה.
לאחר כמה שניות שאני פשוט צווחת עליו.

"אני מצטער!" הוא צעק, קוטע את צעקותיי שחסרות טעם אך מעוררות רחמים. וקם מהמיטה.

"מה עוד את רוצה שאני אעשה כדי שתחזרי אליי...כבר אמרתי שאני מצטער מה עוד אני יכול לעשות?" הוא נשמע מיואש, זועק.
מישל לא להיכנע לו!

"תעוף לי מהחדר בבקשה. אני רוצה להתלבש ולישון" ביקשתי בקול שקט כאילו הוא לא פרק את הקושי שלו לאחרונה כרגע.
לא הבטתי בו וגם לא רציתי.

הוא נעמד כמה שניות. אני מניחה שהביט בי מפני שלא הבטתי בו.
הוא צעד אל הדלת. יצא וטרק אחריו בחוזקה.
החלתי ליבב לאט לאט כשהבכי מתחזק עם כל שניה.

הכאב היה כבר בלתי נסבל.
לפניי שראיתי אותו זה עוד היה בסדר.
אבל עכשיו אני באמת לא יודעת אם אחזיק מעמד.

התלבשתי והתכוונתי לחזור למיטה אך שמעתי צעקות למטה.
ניגבתי את דמעותיי וקמתי מהמיטה.
צעדתי אל הסלון.

הלם, זה מה שהרגשתי באותו רגע. ידו של רוי פוגשת בפרצופו הפצוע של אור ואור לא נשאר חייב ואוחז בראשו של רוי. דופק אותו בקיר הבטון הקשה.

Can't Love OthernessWhere stories live. Discover now