Can't Love Otherness

אפילוג ❤

אני צועדת אל החופה בהתרגשות כששניי התינוקים הפעוטים שלי צועדים בתינוקיות לצידי.

בני בן השנה נועם ולצידי השני בתי הקטנה והיפה בת השנה דניאל.
הם מחייכים בעליזות כשהם צועדים אל אביהם ואי אפשר לפספס את הקריאות המתרגשות מצידם של האורחים.

רעש הגלים נשמע וזאת האוירה הכי כיפית ומרגשת שהייתי בה כשלצידם של רעש הגלים נשמע שיר 'בראשית עולם' שאותו שלומי שבת שר על המדרגה שלפני החופה.

אני מחייכת אליו בעדינות ומביטה בחליפתו שישבה עליו מצוין ובפניו היפות והלא מגולחות.

כן, אני ביקשתי ממנו לא להתגלח לחתונה מכיוון שהוא נראה הכי יפה בעולם עם הזיפים הגבריים האלה.

כשהגעתי אליו הוא חייך חיוך קטן ומתרגש ולא יכולתי לפספס את הדמעה הקטנה שזלגה על לחיו.

ניגבתי אותה בעדינות שלא בטעות אשרוט אותו מהבנייה המלאכותית והיפה שעשות לי לרגל החתונה.

שלומי שבת סיים לשיר וצעד בשביל החופה אל חדרו שנמצא בתוך האולם.
שם הוא צריך להתארגן לשיר עוד שניי שירים עד שבא זמר אחר שאור הזמין ואחריו עוד אחד.

אור החליט לא לגלות לי מי אלה מכיוון שרצה להפתיע אותי.
"אני אוהבת אותך" לחשתי ללא קול וחייכתי אליו ללא שיניים.

אני הרמתי את בתי הקטנה דניאל והוא הרים את נועם כמו בתכנון שלנו.
עמדנו אחד ליד השנייה כשהרב הוא לצידו של אור והוא החל בברכות הנישואין.

אור העביר לי את הכוס ושתיתי ממנה ולפתע שמתי לב שדניאל הפילה את מוצצה לרצפה וקירבה את שפתייה לכוס.

צחקקתי והנחתי לה לשתות קצת.
אבי שעמד לצידי ולצידו סתיו ובעלה וביתם הקטנה אליה, הרים את המוצץ והושיט את ידו אל כוס היין.

הנחתי את כוס היין בידו וחייכתי אליו. לקחתי ממנו את המוצץ ואחזתי בו בידי. אני לא מתכוונת לתת לה אותו לאחר שהוא נפל לה לרצפה שלבטח מלאה בחיידקים.

לאחר שהרב סיים והטבעות היו על אצבעותיינו כבר מזמן, אור דרך על הכוס וכולם הריעו לו.

הנישוקים לא איחרו מלהגיע.
הרגשתי את דינאלי נרדמת על כתפי.

והבטתי אל עבר כתפו של אור לבדוק אם גם נועם ישן אבל לא, הוא דווקא מוחא כפיים בהתרגשות ובמתיקות יתר עם השיר הקצבי שמתנגן כרגע.

לאחר כמה רגעים שבהם סוף סוף הצלחנו איכשהו להיחלץ מכל האנשים שבאו.
רציתי חתונה קטנה ולא יותר מידי גדולה.

אך מה לעשות שלאור יש הרבה אנשים להזמין. הלכנו לחדרינו והנחתי את דניאלי לנוח. אריאן אחותו החורגת של אור נכנסה לחדר בעקבות קריעות שמחה עם חיוך מאוזן לאוזן. ציחקקתי והנדתי בראשי.

"שלום לחתן והכלה הכי יפים בארץ!"
היא אמרה בקול ושנינו סימנו לה עם אצבעינו לשתוק וסימנו לה על דניאל שישנה עד לפניי שנייה בנחת וכרגע מתנועעת באי נוחות.

הנחתי נשיקות עדינות על מצחה והיא נרגעה לאט לאט עם התזוזות.
"לילה טוב נסיכה שלי" נשקתי באחרונה ללחייה וסחבתי את עגלת הטיולים שלה עם הגלגלים העבים אל פינת החדר בכדי שלא תשמע יותר מדי רעש ותהיה לה פינה שקטה.

נקטעתי ממחשבותיי כששמעתי את נועם מיילל. כנראה הוא רעב.
"מה קרה יפיוף" הבטתי בו כשהושטתי את ידי, לקחת אותו מאור.

"מה, יפה של אמא?" אני שואלת את מבטו המכווץ מבכי.
"מאמי בוא תעזור לי רגע." אני מבקשת מאור לעזור לי לחלץ את הפטמה שלי מהשמלה ההדוקה והנוצצת.

והוא ממהר לבוא.
"זהו נסיך שלי, הנה" אני ממהרת לומר ומוציאה את פטמתי, רואה אותו נרגע לאט מהבכי ומושך אותה אליו עם שפתיו במהירות.

אני נאנחת בכאב כי הוא יונק בנזקקות וזה כואב יחסית.
"מה שזה עושה לי לראות אותי בוכה." אני מנידה בראשי בשפתיים צמודות ומביטה באור שמקרב אליי את פניו.

"אישתי היפה." הוא לוחש לפניי שנושק לשפתיי ומחדיר את לשונו בעדינות כשנזהר להצמד יותר מידי.

"אני אוהבת אותך בעלי החתיך" אני מצחקקת מעט.
ומסובבת את מבטי אל עבר העגלה של דניאל לבדוק אם היא בסדר.

חיים שלי הילדים האלה! 
אני מפנה את מבטי בחזרה אל נועם הנרגע.
"זהו קיבלת את מה שאתה רוצה נועמי?"
אני מצחקקת אליו ומפספסת פעימה שוב פעם כמו בכל הפעמים שאני זוכה לחיוך הקטן והממיס שלו שחושף שורת שיניים קטנטנה ומתוקה.

אווח הילדים האלה עוד יהרגו אותי מאהבה אליהם.
אני שמה לב שעיניו נפקחות ונעצמות באיטיות מה שאומר שהוא בדרך להירדם.

אני מלטפת את שיערו הרך באיטיות.
כשאני שמה לב שהוא נרדם אני מחכה מספר דקות, מחכה שישחרר עם שפתיו את הפטמה שלי.

אני מביטה באור שמביט בנו בחיוך.
הוא משחרר אותה ואני ממהרת להכניס אותה בחזרה אל החזיה המעוצבת בשמלה.

אני נושקת למצחו בעדינות וצועדת להניח אותו בעגלה.
סחבתי גם את העגלה שלו אל הפינה שדניאל ישנה בה, משאירה אותם תחת השגחת אריאן.

ההפסקה נגמרה בדיוק עכשיו ואני ואור צועדים יד ביד כשכולם מביטים בנו ומוחאים לנו כפיים ומריעים לנו.

אנחנו רוקדים זמן מה עד שמגיעה ריקוד הסלואו שאותו ציין הרגע הדי.ג'י.
אנחנו ויתרנו על האטרקציות מכיוון שאני ואור לא כל כך חולים על הבולשיט הזה.

וגם אם כן היינו עושים את זה אז סביר להניח שגם את הילדים היינו מצרפים אל האטרקציה הזו.

השיר האהוב עלינו מתנגן ואני כורכת את ידיי סביב צווארו של אור כשהוא כורך את ידיו סביבי ברכושניות.

מספר השמלות שהחלפתי הערב לא היה כזה גדול. רק שלושה שמלות, אני רציתי שניים אך אור התעקש על שלושה וזה יצא שקינינו ארבעה שמלות אם מחשיבים את השמלה היפייפיה שקניתי לדניאלי.

"אני אוהבת אותך" אני לוחשת בלי קול לפניי שהוא מסובב אותי עם ידו ומחזיר אותה על מותניי.

הוא נושק לי ממושכות באמצע הריקוד ואני מצחקקת בביישנות כשכולם מריעים לנוכח הנשיקה הלוהטת.
המשפחות באות לרקוד איתנו ואני לא יכולה לדמיין לעצמי ערב יותר טוב מזה.