נקודת מבט אור
"אדוני אתה צריך משהו" שמעתי קול עצבני משמאלי והפנתי את מבטי אל הדיילת העצבנית והצעירה שלפתע שינתה את הבעתה והביטה בי בהפתעה.
"לא, תודה" האדישות שלא הבנתי מאיפה יצאה ממני והיא הנהנה בראש מושפל ולאחר שנייה הרימה את ראשה בחיוך כאילו זה היה מבוכה של שנייה ואני הייתי קצת מופתע בתוכי.
'היא במחזור?' התת מודע שואל אך אני מנער את ראשי ומעיף את מחשבותיי הלא רצויות.
"אפשר?" היא לא מחכה לתשבתי ומתיישבת לידי, על הכיסה שלפניי שניה היא הצביעה עליו.
אני לא מהנהן אלא מביט בה בשאלה.
פנייה תמימות וקטנות ואני עוד שנייה מאבד כשאני שם לב שהיא כלכך מזכירה לי את מישלי.
"קרה משהו ?" אני שואל כשאני מבין שהיא לא מתכוונת להניח לי וללכת ושהיא עוד אחת מהדיילות המציקות שנתקלתי בהן בחיי.
עם רובן אפילו הזדיינתי לפניי מישל כמובן.
כי לי הייתה עמדה אישית במטוס. כזאת שאף אחד מנוסעי המטוס לא היה רוכש.
"אני מנסה להיות נחמדה אל הנוסעים אבל איך זה אפשרי כשחבר שלך נפרד ממך רק אתמול?!" היא ממלמלת את המילים האחרונות ומביטה במסך דמעות.
הבטתי בה במבוכה מכיוון שלא ידעתי מה לעשות או איך לעשות.
הרי אני מכיר אותה מעכשיו ואני מתמהמה ביני לבין עצמי אם בכלל להתקרב אלייה או לחבק אותה.
"למה הוא נפרד ממך?" אני סוף סוף פוצח והיא מרימה את ראשה אליי כמסך הדמעות שהיה בעיניה נפרץ וכמה דמעות זולגות להן.
אני לא חושב פעמיים ואני מחבק אותה אליי ושתיי שניות אחריי אני מרגיש קצת רגשיי אשמה.
מכיוון שיש לי אישה הרה בבית ואני תקוע במטוס עם דיילת בוכה שמחפשת נחמה אצל גבר בלי לדעת שהגבר הזה תפוס.
"הוא בגד בי ולאחר שגיליתי את זה דרך חברה שראתה כל הזמן בנות שונות יוצאות מהבית המשותף שלנו...הוא החליט להאשים אותי ולומר לי שזאת אני זו שלא מפנה זמן בשבילינו ואני תקועה כל הזמן בין טיסה לטיסה והוא הרגיש צורך לי אבל לא הייתי שם. ואתה קולט שהוא אף פעם לא העז לדבר איתי על זה אפילו פעם אחת!"
קולה עצבני כלכך ואני שומע גם כאב כשהיא ממשיכה ליילל על חזהי ואני שומע אותה מושכת באפה.
הנחתי בהיסוס רב את ידי על גבה וליטפתי בעדינות.
"אני חושב שאת תוכלי למצוא הרבה גברים שירצו אותך ויהיו מוכנים לחכות לך גם אחריי אלף טיסות."
"באמת ?" היא מביטה בי כשתקווה בעיניה והיא מביטה בי מחזהי.
אני מהנהן בביטחון ולא מרפה מעיניה רק כדי להראות לה עד כמה אני רציני וכנה איתה.
אני לא מאמין שאני עושה את זה.
אני רואה שהיא מקרבת את ראשה אל פניי ואני אוטומטית מתרחק כאילו זה רפלקס.
"מה ?" היא היא מביטה בי בשאלה על זה שזזתי ואני מרחיק אותה ממני בחזרה אל מושבה.
שם הכי טוב שהיא תהיה.
"יש לי חברה שמחכה לי בבית ותאומים בדרך" אני ממלמל באי נעימות כלפיה והיא מהנהנת בכאב אך בהבנה.
"אני מצטערת"
היא ממלמלת בלחש לפניי שקמה מהכיסא ועוזבת כלא הייתה.
"פווו" אני מוציא את כל האויר ששמרתי בהקלה ומחייך חיוך רחב אל החלון כשאני שומע את הטייס בקרזה מתריאה על הנחיתה.
למשפחתי כן סיפרתי על הנחיתה והוריי קצת כעסו להפתעתי הרבה.
אני הולך להיות במקום שמזמן הייתי צריך להחליט להיות בו.
אני רק מחכה לרגע בו אראה את האישה שלי ואני לא אשחרר אותה מזרועותיי.
לאחר כמה שעות אני כבר בפתח ביתי ואני לא יודע איך לנשום מרוב שאני מתרגש.
אני מתגבר לבסוף וצועד בשביל הגישה המוכר כשהפרחים היפים עדיין נשארו באותה פוזה ובאותו המראה. הכל כאן נשאר אותו הדבר.
כשאני פותח את הדלת במפתח שלי שנמצא איתי כל הזמן.
אני מביט במישל שמביטה בי כשדמעות זורמות מלחיה והיא מנידה את ראשה באי אמונה מלראות.
אני מפיל את התיק ופורס את ידיי לצדדים כשהיא מתקדמת אליי בצעדים מהירים במסדרון.
"בייב !" היא בוכה ומייללת ואני מרים אותה בתנוחת כלה כשאני נושם את צווארה בנזקקות בנואשות, בצורך החזק שלי אליה.
אני קולט שדמעה בודדה זרמה מעיניי כשאני מביט באצבעה שניגבה אותה.
אני מניח את שפתיי על כל דמועותיי, מנשק ומנשק עד שלא תשאר לה אפילו דמעה אחת.
"זהו מעכשיו אני לא משחררת אותך אפילו לא לשירותים...רגע" מבט לא מבין עוטף את פניה.
"אתה לא אמור להשתחרר רק בעוד חודש?" אני מחייך חיוך רחב שרומז למשהו.
"יפה שלי המאמן שיחרר אותי בשביל שאני אהיה איתך בלידה" אני ממלמל ולפניי שהיא בכלל מדברת אני מטיח את שפתיי על שפתייה שהתגעגעתי אליהן כלכלך.
רק אם היא הייתה מבינה את כמות האהבה שלי אליה והנזקקות והצורך שלי אליה.
היא אהבת חיי העולמית!
--------------------------
שבת שלום יפות!!
מקווה שנהנתן מהפרק.
YOU ARE READING
Can't Love Otherness
Romantikאני רוצה אותך כמו פעם! אני רוצה להחיות את הרגש שמת אני בעיקר רוצה לאבד את כל מה שקיבלתי אחרייך ולהחזיר את כל מה שנלקח מאז לכתך. קרדיט למשפט- עמוד האינסטגרם _mishpatimyafim #תכנים מיניים #גסות
