Can't Love Otherness

פרק 25 ❤

כולם מתפזרים כשהמסיבה נגמרה.
אני רואה את המנקות שאור הזמין בדיוק לשעה הזאת, מנקות את הסלון ביסודיתיות.
אני מחליטה לעזור להן כשאני שמה לב שיש המון בלאגן.

נהנתי מאוד בסך הכל מבמסיבה הגדולה והיפה הזאת.
אני כלכך שמחה שהם הסכימו להפתיע אותי ולעשות לי את היום.

אני מושיטה את ידי אל המטטה אך נעצרת כשאור חוטף אותו לפניי ומביט בי במבט אטום.
אני מכווצת את גבותיי בשאלה ונאנחת כשאני מבינה שהוא לא הולך לתת לנקות ולעזור למנקות.

"את לא הולכת לנקות איתן יפה שלי" הוא מחליט ומושך אותי אליו לחיבוק. אני כורכת את ידיי סביבו ומגרגרת בנעימות כשאני טובעת בחזהו הקשיח והחמים.

אני מרגישה את שפתיו על ראשי ונאנחת. "את באה לחדר?" הוא לוחש לי בדיסקרטיות ומביט מסבבינו.

אני מצחקקת בקול ומהנהנת תוך כדי.
הוא מושך אותנו למדרגות לא לפניי שאנחנו מודים למנקות והוא משאיר להן כסף על השולחן. הוא מטיח אותי על המיטה כשאנחנו מגיעים לחדר.

"אנחנו עשינו את זה אתמול ואני מרגיש שלא עשינו את זה חודש...איך זה ככה רק איתך ?" הוא שואל בסרקסיסטיות.

אני מנידה בראשי בחיוך משועשע ומביטה בו בציפייה כמו כל לילה לא צפוי עם הגבר הזה.
הגבר המיוחד והיחיד שלי.
"אני אוהבת אותך!" אני ממלמלת לפניי שחודר אליי וגורם לי לפלאים.

אלוהים הממזר הזה יודע בדיוק את העבודה.
יודע איפה לגעת ויודע מה להגיד כדי לשגע לי את כל הצורה בצורה מענגת יותר מידי.

הגבר הזה יודע בדיוק מתי ואיך לעשות ואני תמיד שואלת איך אני תמיד נכנעת לזה,
איך אני תמיד נכנעת לכל הדבר הזה שנקרא 'אור'.

שיניו נושכות את פיטמותי וגורמות לי לגנוח בכל כוחי בידיעה שהדלת נעולה ואי אפשר לשמוע ממנה כלום.

אני מרגישה כלכך משוחררת שאני מרגישה שאני יכולה לצרוח את כל העונג שלי מהגבר הזה אבל זה עדיין לא מתאר את זה.

לצערי הרב הרבה שכבו איתו והן אלו שאולי יכולות לתאר את ההרגשה.
אבל אני יודעת שהן לא ירגישו את אותה ההרגשה עוד פעם כמו שאני מרגישה.
אני שומעת את נשימותיו ואני משערת שהוא קרוב לפורקנו.

אני מתמלאת לחץ כשאני מתכוונת לעשות לו את מה שבחיים לא עשיתי ולא זכור לי שעשיתי.
אני משכיבה אותו ומביטה בו בחשש.
גבותיו מכווצות בשאלה ואני מחייכת חיוך קטן כשאני לוחשת לו את המילים 'אני רוצה לרדת לך'.

הוא מביט בי בהפתעה ומחייך חיוך קטן. לאחר כמה שניות שהוא פשוט מביט בי באותו פרצוף מתפלא...
הוא מהנהן בהנהון רגוע ושולח לי חיוך של 'הכל בסדר'.

אני מהנהנת והוא יוצא ממני בזהירות כדי לא להכאיב לי יותר מידי.
השמיכה הרטובה מהזיעה שלנו מכסה את ראשי כשאני יורדת לקצה המיטה וראשי מול איברו הגדול והזקוף.

אני מתמלאת לחץ מגודלו הלא יאומן ולוקחת נשימה עמוקה לפניי שאני מכניסה חצי ממנו לפי ומתחילה למצוץ אותו כמו שמוצצים סוכריה רק שאין סוכריות בגודל הזה בשום מקום תאמינו לי.

רק מהגודל אני אומרת את זה. ידיי אוחזות בחלק התחתון של איברו שאליו פי לא יגיע. אני שומעת את התנשמותיו ואני מתחילה להגביר את המהירות כשאני מרגישה את ידו של אור אוחזת בראשי ומעסה לי את רקותיי
במהירות כמו בקצב שלי.

אני מרגישה את ידיו אוחזות בראשי בחוזקה ורואה שהוא מגיעה לפורקנו בשנית.
אני מרימה את ראשי ומעסה את איברו הגדול מעלה מטה כי אני לא חושבת שאני מוכנה לבלוע את הפרשתו.

לפחות לא בפעם הזאת.
אני מתרוממת ונשכבת מעליו כשידי עדיין למטה, מעסה את איברו שמתחיל לאט לאט להתרכך למגעי.

אני גונחת בהפתעה כשהוא מחדיר אליי את איברו אליי שוב פעם הערב.
"את גם צריכה לגמור...שכחת?" הוא לוחש לי ואני מרגישה שללילה הקסום הזה אין סוף וגם לא רוצה שיהיה סוף.

***
"אני מרגישה בגן עדן" אני אומרת בקול עדין שהתלהבות ניכרת בו כשאני ואור נכנסים לחנות תינוקות. הכל כאן כל כך יפה ומשפחתי.

הוא מצחקק לנוכח התלהבותי ומושך אותי למרכז החנות.
שעתיים שאנחנו בוחנים בגדים ומניחים בעגלות הטיולים המחוברות שמיעדות במיוחד לתאומים.

בחרתי בצבע שמנת כי לדעתי זה צבע מאוד מרגיע ומתאים לעולם התינוקות. אני בחודש שביעי ובטני יותר גדולה מבטן רגילה מכיוון שאצלי זה תאומים וזה גדול כיפליים כמו שזה כבד כיפליים וכואב כיפליים.

אני מצחקקת מהמחשבה.
אנחנו מגיעים לעמדת המוצצים ואני מצחקקת בשעשוע כשאני קולטת שאור נותן לי בכלל מידה גדולה של מוצצים ובקבוקים.
הוא מביט ממושכות על ביטני שזזה יחד עם הצחוק שלי בפליאה וזה רק גורם לי להמשיך לצחוק.

הוא כלכך תמים.
"תרגעי שלא תיחנקי עכשיו!" הוא גוער בי ואוחז בידי בדאגה.

אני נרגעת ומנשקת ללחייו כשאני לא עומדת בזה. "אני אוהבת אותך, תינוק" אני מקניטה ומחייכת מול פצופו המרוגז.
"אל תהייה עצבני יפה שלי" אני מבקשת ומביטה בו בציפייה לחיוך הקסום שלו.

הוא לא מתאפק ונאנח בחיוך.
"אפשר איתך בכלל ?" הוא שואל בסרקסיסטיות ואני מנידה בראשי בהסכמה ומנשקת לשפתיו בחוזקה לפניי שאנחנו ממשיכים לבחור לשניי התינוקות שלנו שמתכרבלים לי בבטן בהכנות כדי לצאת לעולם בעוד שלושה חודשים בגדים וצעצועים.

כל תקופת ההריון התחילה ברע והתקדמה בטוב. ואני מודה על כל התקופה הזו גם אם בקטעים הרעים פה.

כי בסך הכל דברים רעים מובילים לדברים טובים בחיינו.
ודברים טובים לא חורצים את גורלינו לגביי העתיד ונשאר רק לחכות ולקוות.

אבל אם מדברים עליי אין לי מה לעשות חוץ מלהודות לאלוהים שעושה לי את כל הטוב הזה וגם על הדברים הרעים שבחיי ובחיי האהוב שלי.

-----------------------------

היי בננות!!

אני פשוט לא מאמינה שהצלחתי להעלות לכן מרתון ביומיים.
היה קשה מודה... אבל זה שווה את זה כשאתן לא מפסיקות לדרג ולגרום לכתוב לכן עוד ולאהוב את זה.

ביי אהובות שלי!!!