Dalliance / Harry

fourteen

להסתובב עם גופייה שהפכה לשקופה בגלל איזה אידיוט אחד שלא מסוגל לשלוט בפה שלו הפך לדבר הפחות מועדף עליי לעשות בערבי יום שישי.

אותו הבחור הסיח את דעתי לגמרי בגלל שלא הפסיק לדבר על כמה שהמחשוף שלי נראה נהדר מבעד לגופיה הזו, ודחיפה קלה מאמבר שעמדה מאחוריי לא בדיוק הועילה. המשקה נשפך עליי, גורם לכך שפלג גופי העליון יסריח משתייה חריפה.

כל מה שעשה באותו הרגע היה לפרוץ בצחוק, מיד לאחר מכן גם הסתכל על החזה שלי ללא שום בושה. החזרתי את בקבוק השתייה למקומו - בתקווה שבכלל נשאר בתוכו מעט מהנוזל בגלל שרובו שהיה על גופי כרגע, צופה באדם ההוא מניח מספר שטרות על בר העץ.

אספתי אותם בעוד שגניחה יצאה מפי, תוחבת אותם לתוך אחד הכיסים שלי. השפלתי את ראשי מעט והרחתי את ריח הגופיה, מה שגרם לאפי להתעקם בגועל.

אוליביה התקדמה לכיווני, אוחזת במספר שטרות ומעבירה אותם אליי.

הבטתי בה, צופה בחיוך שלה גדל בכל רגע שהסתכלה עליי. "וואו, זה היה יום נהדר ללבוש את חזיית התחרה השחורה שלך."

גלגלתי את עיניי והחזרתי את השטרות אליה, לוקחת בו זמנית את השטרות שהיו אצלי ומניחה גם אותם אצלה. "את צריכה להביא את הכל לאמבר."

היא גיחכה, מבחינה בעובדה שהתעלמתי מדבריה. "ואיך זה קרה בדיוק?" היא התכופפה והיה נראה שהריחה אותי לרגע, מיד לאחר מכן מרימה את גבותיה בבלבול. "יש לך ריח של וודקה."

"אלוהים, אני יודעת." נאנחתי, עוצמת את עיניי לרגע. היא רק צחקקה ואחזה בשטרות.

"איך הצלחת לגרום לזה לקרות?" שאלה, מביטה בסביבה כדי לבדוק אם יש אנשים שמחכים לשירות. למזלנו, המוזיקה הייתה טובה מידי כרגע כדי שאנשים יפסיקו לרקוד, כך הצלחנו להרוויח מספר שניות לעצמנו.

"איזה אידיוט אחד לא הפסיק לדבר על החזה שלי, הוא היה שתוי לגמרי. בנוסף, אמבר עמדה מאחורי ודחפה אותי מעט בעזרת גופה, כך שאיבדתי ריכוז לגמרי וגרמתי לכך שהוודקה תשפך על גופי." הסברתי, צופה בשפתיים של אוליביה נמרחות לחיוך, אך היה נראה שהיא מנסה לעצור את הצחוק שעמד להתפרץ מבעד לגרונה.

"את יכולה לצחוק, אם הגופייה שלי לא הייתה שקופה עכשיו הייתי צוחקת גם," אמרתי בטון עצוב יותר, מבחינה במספר אנשים מתקרבים לבר. "למרות שאני תוהה אם יש גופיות נוספות."

"אני אחפש בשבילך," אמרה והצמידה את שפתיה במהירות ללחי שלי, "נראה שהוא מחכה לך."

הנהנתי בחיוך בזמן שהיא התרחקה, ממהרת להתקדם לכיוון הבר. תוהה למי התכוונה אוליביה, הרמתי את ראשי והבחנתי בדמותו של הארי - שהרגיש לי לאחרונה שהיה נמצא בכל מקום בו אני נמצאת.