Dalliance / Harry

twelve

נכנסתי לתוך המועדון בו אני עובדת, אך הפעם לבושה באחת השמלות הכי יפות שלי - או שנכון יותר לומר שהשמלה היא של אוליביה, פשוט החלטתי לקחת בעלות עליה.

אוליביה הלכה לצידי, מהצד השני שלה עומד איידן. הסתכלתי על השניים לשניה, מרגישה את עורי מעקצץ מקנאה. הם היו נראים כמו אחד הזוגות המלכותיים ההם שרק חלמתי להיות חלק מהם - אך המזל שלי לא גדול מספיק כמו המזל של אוליביה, ולצערי זה לא יקרה. לפחות לא בזמן הקרוב.

מידי חודש, האחראי על המועדון החליט לספק לנו ערב בו נוכל להנות ולדעת איך זה מרגיש להיות בתפקיד אחר במועדון, והוא תפקיד החוגגים. ובאותו הזמן כדי שהכל יסתדר, הוא איפשר למספר אנשים אשר קיבל לעבודה למלא את תפקידנו - כנראה רק כדי לדעת אם הם באמת מתאימים.

אהבתי את היום ההוא בחודש, בגלל שאז באמת הצלחתי לנוח מהעבודה הארוכה הזו. ידעתי שיש לי אפשרות לחפש עבודה אחרת, אך אהבתי את המקום הזה מאוד. האווירה פה הייתה נהדרת, ובכל לילה אפשרי שמעתי סיפור חדש מאדם אחר שלגמרי שעשע אותי.

לפתע איידן ואוליביה התלחששו וצחקקו אחד עם השנייה, מיד לאחר מכן איידן עזב והתקדם לכיוון הבר.

"הוא הלך להביא לשלושתינו משהו לשתות." אמרה במבט מלא גאווה, צופה בי מהנהנת בתגובה.

סקרתי את המקום, מנסה לגלות אם אמבר בסביבה. מסיבה מסוימת קיוויתי שאולי לא תהיה כאן כלל, אך זו תחושה שלא נחשפתי אליה בפעמים האחרות. זה קרה רק החודש, ואני מפחדת להודות שכנראה הסיבה היא המשיכה שלי להארי, שכנראה לא תעבור כל עוד אמשיך לראות אותו.

-

נכנסתי לשירותי הבנות, מרגישה את הראש שלי מסתחרר מעט. לא שתיתי יותר מידי אלכוהול, אך כנראה שפשוט כאב לי כתוצאה מכך שבקושי אכלתי היום - או בכלל לפני ששתיתי.

הנחתי את ידי על הכיור, מרימה את ראשי וצופה בפני מבעד למראה. סימנים ישרים ורטובים הופיעו על לחיי, והבנתי שכנראה בכיתי מבלי ששמתי לב. נאנחתי בכעס, אוחזת בראשי בתקווה שהכאב יחלוף.

מקללת בשקט, הידקתי את אחיזתי בדפנות הכיור הלבן. הראש שלי פעם בחוזקה, גורם לכל גופי להתכסות בצמרמורת מעצבנת.

דלת השירותים נפתחה לרגע, חושפת את דמותו הגבוהה של הארי. הרמתי את גבותיי בהפתעה בעוד שהוא נכנס לתוך השירותים כאילו שלא מדובר בשירותי נשים.

"אודרי, לא ציפיתי לראות אותך כאן." אמר בקול שגרם לגופי לרטוט בעוד שזרמים עברו במותניי.