two

11.5K 727 194
                                    

"אני יכולה להישבע שבחיים לא הייתי עייפה כל כך." אמרתי בעודי מאפשרת לפיהוק קטן לבקוע ממני, מנקה בעזרת מטלית לחה את כוסות השוטים העשויים מזכוכית.

עבדתי כברמנית במרכז העיר, בבר שהיה במרחק של כמה דקות הליכה מהבית שלי. מצאתי אותו בשבוע הראשון בו עברתי לגור כאן, ובעקבות המלצה של אחת העובדות שראתה אותי בכניסה, גם מצאתי את מקום העבודה הכי מעניין בעיר, וגם הכרתי את החברה הכי טובה שלי - אוליביה.

החיבור בין שתינו היה מידי, וכל מה שעשינו מהרגע שהכרנו היה לבלות אחת עם השנייה, להסתובב ברחבי העיר ולגלות על מקומות שעדיין לא הכרתי, בזכותה של אוליביה שעברה לגור כאן מספר חודשים לפניי ביחד עם הארוס שלה, איידן.

מאז שהכרנו הפכנו לבלתי נפרדות, ודאגנו לעבוד יחד כמעט בכל משמרת אפשרית בבר. המנהל שלנו דאג לכך אישית. והאמת, שזה מה שהפך את החוויה לטובה כל כך.
שעות העבודה היו קשות, היו ימים בהם הגעתי הביתה בשעות המוקדמות של הבוקר, אך מבחינת שכר והנאה זה היה שווה את זה.

אוליביה הסתכלה עליי בחיוך, מושכת את תשומת ליבה של אמבר, שהייתה עובדת נוספת בבר. את אמבר הכרתי רק בחודש האחרון, ולצערי עדיין לא יצא לנו להכיר כמו שרציתי, אך היינו בדרך לשם.

''לא ישנת שוב?'' שאלה אמבר, מסתכלת עליי בעוד שגם היא מנקה כמה כוסות. ידעתי שלא היה מושג מה הייתה הסיבה לכך בהתחשב בעובדה שלא סיפרתי לה, אך היא ידעה על כך שבקושי ישנתי לאחרונה.

השעה הייתה טיפה לפני חצות, ובעוד מספר דקות התחלנו את המשמרת האחרונה של המועדון להיום. הבנות ואני ניקינו במרץ את הכוסות, מסדרות אותן במקומן.

"בקושי." עניתי לשאלתה של אמבר, מסתכלת על אוליביה שצחקקה. אמבר הסתכלה עליי במבט שואל, מיד לאחר מכן מסיטה את ראשה לכיוונה של אוליביה, כנראה במטרה לקבל כמה תשובות.

אוליביה כחכחה בגרונה, מסתכלת לכיווני כמחכה לאישור ממני. הנהנתי בראשי, מה שאיפשר לאוליביה לומר את דבריה, "לאודרי יש שכן חדש. אפשר לומר שהוא נהנה מהחיים בדיוק כמו שצריך."

"את שומעת אותו?" שאלה אמבר בסקרנות, לחייה מאדימות מעט. הנהנתי, למרות שזה לא היה מדוייק. לא יצא לי לשמוע אותו, אבל את השותפות שלו בהחלט כן.

"אני שומעת בעיקר את הנשים השונות שהוא מביא אל הדירה שלו בכל לילה, אני יכולה להישבע שזה נוראי. אני שוקלת לגרום לכך שיעיפו אותו מהבניין." אמרתי, חצי אמת מאחורי דבריי. ידעתי שלא היה לי את האומץ להתלונן עליו.

"להעיף אותו מהבניין?" שאלה אוליביה, מכווצת את שפתיה, "יהיה קל יותר לסרס את הבחור."

Dalliance / Harry Where stories live. Discover now