four

9.4K 674 102
                                    

"אני נשבעת לך שתהני איתו, אודרי." רטנתי בשקט, חוזרת על אותו המשפט של אוליביה בראשי שוב ושוב. מרפקיי נחו על השולחן הבהיר מצידי הצלחת שנשארה בדיוק אותו הדבר מהרגע שקיבלתי אותה, וכנראה שזה היה בגלל שהדייט הכושל שאוליביה סידרה לי הלך לשירותים בערך בכל חמש דקות.

לאוליביה היו יותר מידי חברים ואנשים שהכירה מהעיר, ולפעמים גם ניסתה לשדך לי אותם. הבעיה הייתה שאף אחד מהם לא מצא חן בעיניי אף פעם.

האוכל שלנו רק הגיע, והוא מיהר לרוץ לשירותים. לכן במשך הזמן שבו חיכיתי לו הספקתי לתהות אם כנראה משהו לא בסדר בי, אך המחשבה הזו נעלמה מיד לאחר שהוא חזר.

אותו הבחור התיישב מולי, משפשף את ידיו יחד ומסתכל על האוכל במבט שנראה נדהם מעט. מיד לאחר מכן הרים את עיניו הכהות אליי וחייך, אוחז במזלג. הלוואי שהוא היה מסתכל עליי כמו שהוא הסתכל על האוכל שלו עכשיו.

"חיכית לי?'' הוא שאל, נועץ את המזלג שלו בסטייק שהזמין.

המהמתי בשקט, מנסה להנות מהאוכל וכמה שפחות להתייחס לדוש הזה שישב מולי עכשיו. אחזתי בכוס היין שלי ולגמתי ממנה בשקט, לא מבינה איך הסכמתי לזה שוב אחרי כל הכשלונות שהיו בשידוכים של אוליביה.

אותו הבחור אכל בקולניות והרעיש כל כך שרק רציתי לקום וללכת, אבל מתוך נימוס וכבוד מינימלי לבן אדם לא עשיתי זאת.

מחשבותיי נדדו להארי, תהיתי לרגע מה קרה פתאום שהוא היה שקט כל כך לאחרונה. לא שאני מתלוננת, אך זה היה מפתיע. הן נקטעו ברגע שראיתי את הבחור קם לשירותים שוב, אוחז בנייד שלו, ושם הבנתי שהגיע הזמן לבקש את החשבון.

-

הוא התעקש ללוות אותי הביתה, מה שהיה קצת קשה לסרב לו בגלל שהיה עקשן לא קטן, כך שהייתי צריכה לסבול את הנוכחות שלו למשך כעוד רבע שעה שלמה.

"אז או-'' הוא נקטע, מסתכל עליי במבט שגרם לי לרצות להשאיר אותו שם ופשוט לברוח, "השם שלך הוא אודרי נכון?''

''נכון.'' עניתי באנחה, מתנחמת בעובדה שהיינו במרחק של רחוב אחד מהבית שלי.

''את חושבת שנוכל להתראות שוב?'' הוא גיחך בפתאומיות, מדיף ריח של אלכוהול. שתקתי, בולעת את רוקי ומאיצה את צעדיי מעט. רק עוד שניה לסבל הזה.

''אני חושבת שלא.'' אמרתי בעודנו עומדים מול הבניין, ''היה נעים להכיר אותך, בן.'' שיקרתי בנימוס והתרחקתי ממנו, לא מסתכלת לאחור ועולה במדרגות במהירות.

שמעתי את צחוקו של בן מהדהד במדרגות, היה נשמע שהוא עוקב אחריי. הגברתי את קצב העליה שלי, נשמתי מתגברת וגופי נכנס למצב של לחץ. יכולתי לשמוע את צעדיו הכבדים.

Dalliance / Harry Where stories live. Discover now