Dalliance / Harry

thirty eight

השפתיים של הארי נחו על הצוואר שלי בעוד שהוא דאג לנשק כל אזור, מבעיר את הגוף שלי עם כל מגע שפתיים. הוא התחיל לרדת עם שפתיו לאט לאט, מגיע לאזור החזה ומשם אל הכתף.

ידעתי שהעניין הזה היה אמור להדליק אותי לגמרי, אך זה לא קרה עכשיו, ואני יכולה לייחס את זה לעובדה שהראש שלי היה מלא במחשבות על הארי, על מה שעשה ועל מה שלא, לכן פשוט לא יכולתי לאפשר לזה להמשיך. כל מה שעבר לי בראש הייתה האמירה שלו על זה שרק רצה לשכב איתי, ולא ציפה שזה יתפתח ליותר מזה. זה עצר אותי ואת הרצונות שלי.

הנחתי את הידיים שלי על הכתפיים שלו, מנסה להזיז אותו ממני לאט לאט, מרגישה הקלה שכל מה שעשינו היה להתנשק, ולא יותר מזה - למרות שעמוק בפנים, רציתי שזה יהיה יותר מזה, אבל לא ככה.

הארי לא הבין את הרמז והמשיך בשלו, לכן נאלצתי להפעיל יותר כוח, מה שגרם לשפתיו להתנתק מהעור שלי. הוא הרים את ראשו, העיניים שלו פוגשות בשלי, ובהן השתקף בילבול.

''אודרי.. הכל בסדר?'' הוא שאל, הטון שלו נשמע חסר גוון, ''למה עצרת אותי?''.

ינקתי אוויר, מסתכלת עליו, ''אני לא חושבת שזה צריך לקרות הארי, לא עכשיו לפחות.''

הארי נאנח, מהנהן בראשו, ''את רוצה שנדבר.''

''יותר בכיוון של צריכה שנדבר,'' תיקנתי את דבריו, מתרחקת מן השיש לאט, צופה במבטו של הארי משתנה. ציפיתי ממנו להתאכזב, ואפילו לעזוב את הדירה עכשיו, אבל הוא מבין שאנחנו צריכים לדבר, ''אתה לא חושב?''.

הוא הנהן בראשו, ניגש לחדר שלי לרגע. הבנתי שלקח חולצה מן החדר שלי.

הארי יצא לאחר כדקה, לבוש בחולצה שלו בעוד שחיוך קטן שחשף את גומותיו נחשף לעיניי, גורם ללחיים שלי להאדים. התגעגעתי לחיוך הזה כל כך, ''נדבר בסלון?''.

הנהנתי בראשי בחיוב, "אפשר, אני רק אכין לך תה ההוא ואגיע."

-

''אז מאיפה תרצי שאתחיל?'' הארי שאל, לוגם מן ספל התה.

הבטתי בו, נושכת את שפתי התחתונה לרגע, ''מההתחלה. מה היה הקטע עם בריאנה? למה עברת דירה ככה פתאום? למה אמרת שאתה לא רוצה לאהוב אותי? ו..שאתה רצית רק להשכיב אותי מלכתחילה.''

הארי עיקם את שפתיו, חרטה נשקפת מעיניו.

"אני הבן אדם הכי דפוק בעולם, אני באמת לא מבין למה את יושבת כאן איתי עכשיו." הארי אמר, הקול שלו נהפך לצרוד לפתע.

הנדתי בראשי, "אני רוצה לשמוע את הכל, הארי, זה חשוב לי."

"גם אם זה רק יגרום לך לשנוא אותי יותר?" הוא שאל, מניח את ספל התה על שולחן העץ לצידנו.