Dalliance / Harry

thirty four

מתנשמת בכבדות, הנחתי את ידי על אחד המדפים, מכופפת את ראשי ויוצרת מגע ביניהם. הראש שלי הסתחרר, והרגליים שלי רעדו לא מעט. הייתי זקוקה לנוכחות שלו כרגע, והעובדה שהלך מבלי לאפשר לי להיות האחרונה להגיב הטריפה אותי לגמרי.

מאפשרת לעיניי להיעצם תוך כדי לקיחת הנשימות, נזכרתי בפעם הראשונה שנפגשנו. אותו הרגע בו הבנתי עם מי יש לי עסק, וקיבלתי מחמאה על הישבן שלי. הוא היה אידיוט גמור, מי היה מאמין שיהיה חשוב לי כל כך.

פוקחת את עיניי, התייצבתי ולקחתי נשימה ארוכה אחרונה. אחזתי בשני בקבוקי טקילה - לבקשתה של אמבר, ויצאתי מהמחסן. הדבר הראשון שעשיתי היה לסקור את המועדון, תרה אחרי דמותו של הארי. ולאחר שלא צלחתי, התקדמתי לכיוון הבר והגשתי לאמבר את הבקבוקים. היא השיבה לכך בחיוך וחזרתה לעבודתה.

למזלי, מצאתי את אוליביה נשענת על נקודה מסויימת בבר העץ, מתעסקת בנייד שלה. לאחר שמשכתי את תשומת ליבה והבנתי שהרצון לחזור הביתה כעת היה משותף לשתינו, נפרדנו מאמבר בחיבוק חם ויצאנו מהמועדון, שרק הספיק להתמלא מאז הרגע שנכנסנו אליו. משם, כל אחת הלכה לדירתה, וכך נפרדנו להערב.

נאלצתי לאחוז בקיר כשעליתי במדרגות, רגליי מכשילות אותי. הייתי עייפה, וללא ספק גם שתויה. אך משום מה, הרגשתי מסוחררת יותר לאחר התקרית עם הארי. ההשפעה שלו עליי הייתה חזקה יותר משל אלכוהול, אך להפתעתי זה לא הדאיג אותי כלל.

נעצרת מול דלת הכניסה לדירה שלי, הורדתי את נעליי הסטילטו שלי מרגליי, מרגישה נינוחה יותר לרגע. תחבתי את ידי לתוך תיק העור שלי, מחפשת את מפתח הדירה.

רעש שבקע מהדירה של הארי גרם לי להסתובב, מביטה בדלת הסגורה. הנדתי בראשי, כעוצרת את עצמי מלהיכנס לדירה שלו כמו שרציתי. כמו שהגוף שלי רצה. לכן תחבתי את המפתח לתוך הדלת, עדיין לא פותחת אותה. אך הצעד הבא שלי לא הפתיע אותי, ומה שעשיתי היה להיכנס לתוך הדירה של הארי כתגובה לרעש החזק יותר שבקע ממנה, מלווה בקללת כאב.

סוגרת את הדלת בדממה אחריי, אחזתי בנעליי העקב שלי חזק יותר. הדירה שלו הייתה חשוכה ושקטה, רעש המזגן היה הדבר היחידי ששמעתי. פסעתי לכיוון החדר של הארי, עוקפת את הסלון באותו הזמן. הבחנתי בכך שלא היה שום סימן לבריאנה, האקסית שלו, בשום מקום, אך זה לא ממש עניין אותי כרגע.

ככל שהתקרבתי לחדר של הארי יותר, יכולתי לשמוע אותו, את הנשימות שלו. כל נשימה הפכה לכבדה יותר מהשנייה, והופתעתי למצוא חור גדול באמצע דלת הכניסה לחדר שלו. הנדתי בראשי, מתארת לעצמי שעשה זאת בעזרת האגרוף שלו, ומשם הגיעה הקללה.

נכנסת פנימה, מבטי השתלב עם של הארי. הוא הניד בראשו, משפיל את מבטו אל כף היד שלו. היא הייתה מכווצת בצורת אגרוף, וסימנים אדומים הופיעו על אצבעותיו, מעט דם נראה על חלק מהן. אך נראה שזה לא הפריע לו, בגלל שהדבר הבא שעשה היה להתקרב אליי, שומר על קשר עין איתי. הוא לא לבש חולצה כלל, מה שגרם למבטי לנדוד לאמצע גופו, ונראה שזה לא הפריע לו כלל. הוא התנהל בשקט, ניצב מולי. היד הפצועה שלו מצאה את מקומה על הלחי שלי, האגודל שלו מלטף את הלחי שלי - העיניים הבהירות שלו לא עוזבות את שלי לרגע.