בנינו

פרק 11-פחד

קמתי בבוקר עם חיוך רחב על הפנים אך גם מין תחושה כזו של בלבול.אז עכשיו אנחנו ביחד?איך זה עובד בכלל?
קמתי מהמיטה תוך כדי שיפשפתי את העיניים.הלכתי לחדר האמבטיה שטפתי את הפנים וצחצחתי שיניים.התארגנתי לבית ספר,לבשתי גינס בצבע לבן עם סריג אפור יחד עם צעיף מחמם בצבע לבן שיחמם אותי מהקור הנוראי ששורר בחוץ.שסיימתי להתלבש ירדתי לסלון,ראיתי את אבא יושן על הספה עם בקבוק בירה ביד.
מיד נזכרתי במה שרציתי כל כך להדחיק..אבא שלי לוקח סמים.אני לא אמורה כל כך להתפלאות אבל עדיין זה מעיק עליי יותר.
**************
"הזמנתי בערך את כל השכבה"אלכס צחקה בהתרגשות שישבנו יחד סביב המזרקה המרכזית בבית הספר בהפסקה ופיטפטנו,אלכס סיפרה על ההכנות ליום ההולדת 18 שלה שיהיה בעוד כמה ימים.היא עושה מסיבה ענקית באיזה מועדון כזה שהיא השכירה.היא פשוט משוגעת,יותר מחצי שכבה היא הזמינה.
"נראלי שאני ואדם ביחד"אמרתי פתאום וקטעתי אותן מהשיחה על יום ההולדת,הייתי חייבת לספר למישהו על כך.
"מה מה מה?רק עכשיו את מספרת?תני פרטים קדימה"פילאר אמרה נלהבת וסיפרתח להן את כל מה שקרה בנינו אתמול.
"את בטוחה שאת רוצה לקחת את הסיכון הזה?..אדם מחליף בחורות בקצב מטורף"אלכס אמרה אך לא נתתי למילים שלה להשפיע עליי,לא רציתי להקשיב לזה...הרגשתי שזה לא נכון פשוט.הרגשתי טוב משום מה,ולא רציתי להרוס את ההרגשה הזאת.
***************
התארגנתי ליום הולדת של אלכס שהגיע סוף סוף,אחרי אין ספור חפירות שאני ופילאר סבלנו ממנה בימים האחרונים.
לבשתי גינס ארוך עם סוודר בצבע בורדו ושילבתי צעיף לבן שהתאים בצורה מושלמת לסוודר.התזתי עליי את הבושם האהוב עליי.
ירדתי לסלון,במטרה לצאת מהבית וללכת לאדם,קבענו שנלך יחד.
"לאן את הולכת?"אבא שלי שאל אותי,היה ריח חזק של אלכוהול והיה כבר אפשר לראות עליו שהוא שיכור לגמרי.
"לחברה"אמרתי מבלי להסתכל לו בפרצוף והתקדמתי לכיוון הדלת.שנייה לפני שפתחתי את הדלת הרגשתי את היד שלו מחזיקה בחוזקה ביד שלי ומסובבת אותי בגסות.
"למה את משקרת אנה?"הוא צעק והיה נראה שהוא הולך להשתגע,מראה כזה מזמן לא ראיתי,מאז המקרה עם אמא שלי ואחותי.
"אני לא משקרת מה אתה רוצה!"השתדלתי להישאר מאופקת,למרות שהלב שלי דפק בטירוף ודי פחדתי.אלוהים אני פוחדת מאבא שלי,זה מטורף.
"אתה מכאיב לי"מלמלתי והסתכלתי על היד שלו שאחזה בחוזקה ביד שלי,היה נראה כאילו הדם שלי נעצר,זה כאב כל כך."למה את משקרת לי אנה!!!!"הוא צעק כל כך חזק והצמיד אותי אל הקיר,הידיים שלו תפסו חזק בגרון שלי והרגשתי שהאוויר שלי נעצר ואני פשוט נחנקת.הלב שלי פעם בחוזקה כל כך עד כדי כך שהרגשתי שעוד שנייה הוא יוצא לי מהמקום.ראיתי את עצמי נחנקת למוות,כמו אימי ואחותי.הזיכרונות מאותו היום הנורא הכו בי,ואיתם הכאב הנורא.הרגשתי חסרת אונים.
אך אז הדלת של הבית נפתחה,זה היה אדם שמבלי לחשוב פעמיים פשוט העיף לו בוקס כל כך חזק עד שאבא שלי נפל ונשכב על הרצפה."את בסדר??"אדם שאל בפרצוף מודאג "למה עשית את זה??למה עשית את זה אדם תראה אותו...הוא אבא שלי!!"התחלתי לצעוק ולהשתגע...בזמן שאבא שלי שכב על הרצפה והאף שלו היה מלא בדם.כנראה שאני באמת אוהבת את אותו,למרות הכל הוא אבא שלי...לא תבינו את זה,נכון הוא הרג את אמא שלי ואחותי,ונכון הוא די הרס לי את החיים.אבל...אבל זה אבא שלי.הוא פחות או יותר הדבר היחיד שיש לי..איפשהו קיימת בי תקווה שיום אחד הכל ישתנה.

"די מאמי..."אדם התקרב אליי וחיבק אותי חזק.קברתי את עצמו בתוך הזרועות הגדולות שלו שעטפו אותי הכי חזק שאפשר.
השכבתי את אבא שלי בספה ויצאנו יחד אני ואדם ליום הולדת של אלכס.
ניסיתי להדחיק הכל כמה שאפשר,ולהנות הערב הזה.