בנינו

פרק 6-מוזיקה רועשת

ישבתי בקפיטריה יחד עם אלכס ופילאר,בזמן שהן אכלו ופיטפטו אני לא הייתי מרוכזת לגמרי.שיחקתי עם האוכל שבצלחת ואלף מחשבות חלפו בראשי."טוב דברי אנה"פילאר אמרה כששתיהן קלטו שאני מוטרדת ממשהו.סיפרתי להן את כל מה שקרה עם אדם,מה שמבלבל אותי כל כך."אני חושבת שאת סתם נכנסת לסרטים אנה..יכול להיות שהוא קצת דלוק עלייך אל תשכחי גם שהוא כזה שמחליף בחורות כל יומיים,בטח עוד כמה ימים הוא ידלק על בחורה חדשה"אלכס אמרה בטוחה בעצמה,אך אני הרגשתי שיש משהו מעבר לזה,הייתי בטוחה כל כך."אולי"אמרתי באדישות והמשכתי לשחק עם האוכל שבצלחת.
ואז אדם נכנס לקפיטריה,המבט שלו ישר הופנה אליי,וכאשר המבטים שלנו הצטלבו הוא מיד הוריד ממני את העיניים.
************
עברו יומיים,והגיע יום שישי.אחרי שיכנועים רבים,אלכס ופילאר הצליחו לשכנע אותי לבוא למסיבה בבית של רייצ'ל.חשבתי על זה בצורה חיובית,אולי יצא לי להתחבר לעוד אנשים מהשכבה,וקצת להנות,לא יזיק לי.אני לא יוצאת לבלות כל כך המון,ככה שזה יכול להיות נחמד.קבענו אצל אלכס בבית,ומשם ללכת יחד לבית של רייצ'ל.אלכס גרה במרחק של חמש דקות הליכה מהבית שלי,כשהייתי מוכנה יצאתי היישר אל הבית שלה.אבא שלי לא היה בבית,הנחתי שהוא בטח משתכר איפשהו,או שהוא בכלל עובד.הגענו שלושתינו אל הבית של רייצ'ל,שרעש המוזיקה החזקה נשמעה כבר מבחוץ.אני מניחה שכל השכבה הייתה שם,כי היה פשוט מפוצץ.הוילה הייתה מטורפת לגמרי,ענקית ומהממת ללא ספק.
"בואו נשתה משהו"פילאר אמרה והובילה אותנו לשולחן עמוס במשקאות אלכוהולים מכל הסוגים."אני לא שותה"אמרתי והן ניסו להכריח אותי לשתות אך לא הסכמתי,כשהבינו שזה לא יילך להן הן הפסיקו והתחלנו לרקוד ולהנות ביחד לצלילי המוזיקה הרועשת.הרגשתי טוב האמת,כיף להשתחרר ולהנות קצת,אני חייבת לעשות את זה יותר.לפתע המוזיקה נכבתה,ונשמעו צעקות וקללות מהחצר של הבית.כולם ישר רצו לראות מה קרה,וכך גם אני.הייתה המולה של אנשים סביב נקודה אחת בחצר הענקית.יכולתי להבין שמישהו הולך שם מכות אך בין כל האנשים לא כל כך הצלחתי להבין מי נמצא שם.נעמדתי על קצות האצבעות ויכולתי לזהות את אדם.הוא פה?בכלל לא ראיתי אותו כל הערב.הוא הלך מכות עם עוד בחור אחד,שאני לא יודעת את שמו אבל הוא בהחלט מוכר לי,משיעורי ביולוגיה אם אני לא טועה.כמה בנים הפרידו בינהם וכולם חזרו לרקוד לצלילי המוזיקה שהופעלה מחדש.

הפרצוף של אדם היה מלא בדם,ירד לו דם מהאף וגם מהשפה."בוא"אמרתי לו וסימנתי לו לבוא איתי.עליתי איתו לקומה השנייה של הבית ונכנסנו לחדר האמבטיה.
חיטטתי קצת בארונות ומצאתי שם צמר גפן וחומר חיטוי."אני אחט לך קצת את זה..לא טוב להשאיר את זה ככה"אמרתי ולקחתי צמר גפן ושמתי בו מעט חומר חיטוי וישר הצמדתי לו את זה לאף בעדינות,מפחדת להכאיב לו יותר מידי.הוא לא אמר מילה,רק נשך את השפה ויכולתי להבין שזה כאב לו מעט.הייתי לגמרי צמודה אליו,הכי צמודה שהייתי אי פעם עם מישהו.הרגשתי את הנשימות שלו משתלבות יחד עם הנשימות שלי.ההרגשה הזאת הייתה לי מוזרה."אתה בסדר?"שאלתי מביטה בעיניו הירוקות,שהיו קרובות אליי יותר מתמיד.הוא הרבה יותר יפה ככה,מקרוב.משהו בו כל כך סיקרן אותי,אני אפילו לא יודעת מה.
"כן"הוא אמר והינהן עם הראש"זהו,סיימנו"אמרתי מחזיקה את הצמר גפן והחומר חיטוי למקום."תודה"הוא אמר
"אין על מה"אמרתי וחייכתי אליו חיוך קטן
"את די משונה"הוא אמר ויכולתי לראות חיוך קטן שעולה לו על השפתיים"אם כבר אתה זה שמשונה"אמרתי מתחכמת והוא רק חייך חיוך שובב ויצא מהחדר אמבטיה,משאיר גל ריח חזק וטוב של בושם,שרציתי רק לעמוד שם ולהריח אותו עד שיתנדף.