שכבנו על המיטה יחד,מחובקים מבלי לדבר יותר מידי."לא באלי לחזור לעיר בחיים"הוא אמר"עד כדי כך?"שאלתי מחייכת אליו"כן,אני רוצה להיות כאן איתך לתמיד"הוא אמר וצחקתי מעט."רק את עושה לי טוב...להתנתק מכל העולם הזה ולהיות פה רק איתך"הוא אמר נאנח"בשביל זה הבאת אותי לפה?"שאלתי"רציתי להתנתק מהכל...ולהיות איתך,נטו איתך בלי אף אחד אחר"הוא אמר ולא יכולתי שלא לחייך.
נתתי לו נשיקה רכה ועדינה על השפתיים,שלאט לאט הפכה לסוערת יותר.הוא רקן את הראש שלי אליי והרגשתי את השפתיים שלו אוכלות את שלי.אהבתי כל כך את התחושה הזאת..לא רציתי שזה יגמר לעולם.הוא השכיב אותי עליו בזמן שנישק אותי וליטף את כולי בלי הפסקה.הרגשתי את הידיים שלו עוברות על כל חלק וחלק בגוף שלי,ומרימות את החולצה שלי.הוא הוריד אותה ממני,ונשארתי כך רק בחזייה.הורדתי ממנו את החולצה שלו והוא נשכב עליי.גורם לכל הגוף שלי להתחמם.לא יכולנו לנתק את השפתיים שלנו זה מזו.הוא נישק אותי ללא הפסקה.השפתיים שלו עברו מהשפתיים שלי אל הצוואר שלי.הוא נישק אותי בלהט מטורף,אהבתי את זה כל כך.
לא עבר הרבה זמן עד שהוא הפשיט ממני את כל מה שהיה עליי,וכך גם על עצמו.
"תבטיח שלא תזרוק אותי בבוקר"לחשתי לו באוזן בשקט,מתנשפת וכך גם הוא.
"בחיים לא...בחיים לא מלכה שלי,אני מבטיח"הוא אמר והמשיך לנשק אותי הגוף שלי היה כל כך צמוד לשלו.השתוקקתי כבר להרגיש אותו בתוכי.
עצמתי את העיניים,מרגישה אותו מלטף את כולי בעדינות ומנשק אותי בכל כך המון תשוקה.הלילה...אני שלו.
*****************
"מה אתה עושה"צחקתי כשאדם תלש פרח לבן מאחד העצים ושם לי אותו מאחורי האוזן
"את יפה ככה נו,שתקי"הוא אמר וצחק גם הוא.
את רוב היום העברנו בלשכב יחד על הדשא,עם האוויר הצח שהיה מסביב.
המקום היה כל כך מושלם,הטבע הזה כל כך יפה,אני יכולה לשכב על הדשא פה שעות ולא ימאס לי מהיופי של הטבע.
"אנה בואי"שמעתי את אדם קורא לי אחרי מספר דקות שהשאיר אותי לבד על הדשא.
קמתי בעקבות הקול שלו וראיתי אותו מרחוק מנופף לי עם היד.רצתי לעברו וראיתי אותו עומד מאחורי נחל ענק של מים צחים.
"תראי איזה מקום יפה מצאתי"הוא אמר והסתכל סביב"ואו,זה מהמם"אמרתי.זה בהחלט היה מהמם.הנחל היה ענק והיה שם גם מפל מים קטן."שניכנס?"הוא שאל והוריד את החולצה שלו שחשפה את כל השרירים.
"לא לא אדם אנחנו נקפא מקור"צחקתי אך הוא קפץ אל המים."את מפסידה"הוא קרא לי כשצלל בתוך המים שנראו כל כך מפתים.
מיד הורדתי את החולצה והמכנסיים וקפצתי גם אני אל המים הקרים.
"קפוא לי!!אתה משוגע"צחקתי והרגשתי את העצמות שלי קופאות מקור."משוגע עלייך"הוא צחק והביט בי.הידיים שלו היו על הצוואר שלי והוא חיבק אותי בשקט.
"אני אוהב אותך כל כך,עד שזה כואב לי אפילו"הוא לחש לי באוזן,גורם לי לחייך מעט.
************
"היה לי יום מושלם איתך"אמרתי מחייכת אליו לפני שעלינו לאוטו,בחזרה אל החיים השיגרתיים והרגילים,שכל כך לא רציתי לחזור אליהם.רציתי להישאר פה איתו לנצח.
"למה היה?הוא עדיין ממשיך"אדם ציחקק ועלה אל המכונית,וכך גם אני.הדרך הייתה ארוכה,אך כל שנייה לידו עשתה לי פשוט טוב על הלב.הוא הדבר שאני הכי אוהבת בעולם...ללא ספק.מי היה מאמין שאותה אהבה ישנה מהתיכון...תכה בי שוב, אחרי שלוש שנים שבהם אנשים אחרים פשוט מתקדמים בחיים ועוברים הלאה.
"טוב...הגענו"אדם נאנח כשהגענו לכניסה של האוניברסיטה."מה?.."לא הבנתי את פירוש האנחה הזאת."איך ממשיכים מכאן?"הוא שאל מבולבל וחייכתי אליו."נזרום"עניתי לו בחיוך אחרי מספר שניות של שתיקה מביכה.זה מוזר כל כך.נתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים ויצאתי מהמכונית.הייתה לי תחושה כל כך טובה...ללא ספק זה היה היום המדהים ביותר בחיי.
כשנכנסתי לאוניברסיטה,ראיתי את בן,עומד ממש ליד הכניסה ומחזיק סיגרייה ביד."היי"הוא אמר.לא דיברנו מזמן,מאז שהעצבנתי עליו כשלא סיפר לי את האמת על אדם כל הזמן הזה.די התגעגעתי אליו...אנחנו ידידים טובים בסך הכל,וזה חסר לי.אני חייבת להודות שבחיים לא היה לי ידיד כל כך טוב כמוהו,אף פעם לא האמנתי בידידות בין גבר לאישה...אבל כנראה שזה אפשרי.למרות שהכל התחיל בלילה ההוא ששכבנו,שנינו כבר הספקנו לשכוח מזה...זה לגמרי נחשב לעבר.
"את מתכוונת לא לדבר איתי יותר?"הוא שאל ומיד נאנחתי."זה פשוט פגע בי בן..."אמרתי,וזאת הייתה לגמרי האמת,זה פגע בי.במשך כל הזמן הזה שהתאבלתי על הפרידה מאדם ושניסיתי להמשיך הלאה,הוא ידע מה קורה איתו,ידע למה הוא עזב וידע שהוא במצב קשה ולא טרח להגיד לי כלום.
"אני מצטער טוב?את חסרה לי טיפשה"הוא אמר ומיד חיבק אותי.אני מעריכה אותו באמת,הוא תמיד היה לצידי."טמבל"צחקתי והשפלתי מבט מעט."די..זה עבר אנה,אין טעם להמשיך את הריב הזה"הוא אמר והסכמתי איתו."אתה צודק"אמרתי והינהנתי בראשי."אני יודע"הוא צחק ואמר."בסך הכל אנחנו ידידים טובים"הוא אמר וחייכתי אליו"נכון"אמרתי,הוא באמת הידיד הכי טוב שלי.
"ולחשוב שהכל התחיל בלילה ההוא ששכבנו"הוא צחק וכך גם אני.
"מה?"שמעתי מאחורינו קול מוכר,
לעזאזל.
************
הגענו למקום ראשון ברומנטיקה!
תודה לכל הבנות המקסימות שקוראות את הסיפור,לא ציפיתי להגיע לזה!!מחכה לכן עוד המשך מדהים,אוהבת אתכן💘
YOU ARE READING
בנינו
Romanceתכירו את אנה,נערה בת 17. אנה ילדה חכמה,חרוצה,ביישנית ואפילו לפעמים קצת חוצפנית. החיים של אנה משתנים כאשר היא עוברת לשכונה חדשה,יחד עם אביה השיכור והמסומם.היא פוגשת חברות חדשות ואולי גם...אהבה? אדם,סיקרן את אנה מהרגע הראשון שראתה אותו.המבטים שהוא נעץ...
