חזרתי הביתה,אבא שלי לא היה בבית,כרגיל.
היום הזה די התיש אותי,רק התחלתי ללמוד שם וכבר הרגשתי מותשת.היו המון עבודות להגשה וכבר התחלתי לעשות אותם במרץ.
אני אוהבת ללמוד,לא בקטע חנוני כזה..פשוט יש דברים שמעניינים אותי לגמרי,אני די אוהבת את זה.
*****************
שעתיים ספרות עברו כמו גיהנום,החומר די מעניין אבל לא הצלחתי להיות מרוכזת בשיעור,הייתי כל כך עייפה שהרגשתי שהעיניים שלי נעצמות בכל שנייה.
שסוף סוף השעתיים נגמרו,יצאתי החוצה יחד עם פילאר ואלכס."יש מסיבה בבית של רייצ'ל ביום שישי"פילאר אמרה בזמן שהתהלכנו במסדרון הארוך."כן היא מזמינה כמעט את כל השכבה..יש לה וילה מטורפת את חייבת להגיע אנה"אלכס אמרה בהתלהבות.אני לא כל כך מרגישה קשורה לשכבה,טוב האמת בכלל לא מרגישה קשורה לשכבה.חוץ מאלכס ופילאר לא יצא לי להכיר ממש עוד תלמידים."אחשוב על זה"אמרתי למרות שבתוך תוכי ידעתי את התשובה,אני לא מתכוונת להגיע למסיבה הזאת.
"שלום לך אנה"שמעתי קול מוכר מאחוריי שנייה לפני שנכנסתי הביתה אחרי היום הארוך הזה.זה היה לא אחר מאשר...אדם.מה הוא עושה כאן?הוא עוקב אחרי או משהו כזה?מאיפה הוא יודע איפה אני גרה?"מה אתה עושה כאן?...."שאלתי מבולבלת ומפוחדת בו זמנית.לעזאזל מה יש לבחור הזה.
"עוקב אחרייך"הוא ענה בצורה חדה וישירה,שגרמה לי להילחץ קצת יותר.
"סתם ידפוקה,אני גר פה בבניין ממול"הוא אמר והצביע על הבניין הגבוהה שהיה ממש ממול.
"יש מסיבה הערב,אני הולך עם כמה חברים אני רוצה שתצטרפי"הוא אמר פתאום,למה שאלך איתו לאנשהו?"אני לא יכולה"אמרתי וגילגלתי עיניים מנסה להבין מה הוא רוצה ממני
"את משקרת"הוא ענה בצורה חדה וברורה,כאילו הוא קורא אותי כמו ספר פתוח.הרגשתי שהוא בוחן אותי מהרגע הראשון שראיתי אותו."היום בתשע,אבוא לאסוף אותך"הוא קבע עובדה והלך.
ניסיתי להבין מה קורה פה לעזאזל,שאני אלך איתו לאנשהו?למה?אנחנו הריי לא מכירים בכלל.נכנסתי הביתה,וראיתי את אבא שלי,שוכב מול הטלוויזיה ומעביר ערוצים.
מאז מה שקרה עם אמא שלי ואחותי,אבא שלי הפסיק עם האלימות,הוא מעולם לא הרים עלי יד.האמת,שבחיים לא דיברנו בכלל על מה שקרה.מאז,אני מפחדת לדבר איתו לפעמים.נכנסתי לחדר,ישנתי טיפה,ומיד שקמתי למדתי קצת.ואז הגיעה השעה שמונה וחצי בערב.התלבטתי מה לעשות,להתארגן?ללכת עם אדם וחברים שלו?מה אני קשורה אליהם אבל?זה לא קצת דפוק?בסופו של דבר החלטתי להתלבש ולהתארגן.משהו בו סיקרן אותי כל כך,הייתי חייבת לברר מה הסיפור שלו.לבשתי גינס בצבע שחור וסוודר בורדו ומעליו מעיל עור בצבע שחור.שמתי צעיף שחימם אותי מהקור הנוראי שבחוץ."לאן זה?"אבא שאל אותי"לחברה"השבתי לו מופתעת שזה בכלל מעניין אותו,בדרך כלל הוא לא שואל אותי שום דבר,לא לאן אני הולכת ובטח שלא עם מי.
יצאתי החוצה וראיתי מכונית לבנה שעומדת בכניסה לבית,ניחשתי שזה הוא ועליתי למכונית.
הייתה שתיקה מביכה של כמה דקות ארוכות,אדם התרכז בנסיעה ואני התרכזתי בכמה שהסיטואציה הזאת מביכה ודפוקה.
"אז לאן אנחנו נוסעים?"שאלתי בסקרנות
"למסיבה,אמרתי לך"הוא ענה ולא הוריד את עיניו מהכביש"למה אתה כל כך רוצה שאבוא איתך?"שאלתי מבולבלת מנסה לקבל תשובה ברורה משהו בו היה כל כך מוזר,הוא שתק למספר שניות והיה נראה כאילו חושב במוחו מה לענות.הוא כל כך מוזר לעזאזל,מהרגע שהגעתי לפה הוא נתפס עליי בצורה כל כך...מוזרה ומלחיצה.
"ככה,את חייבת לשאול כל כך הרבה שאלות?"הוא הוריד את העיניים מהכביש והסתכל עליי,המבט שלו..שוב הלחיץ אותי.
YOU ARE READING
בנינו
Roman d'amourתכירו את אנה,נערה בת 17. אנה ילדה חכמה,חרוצה,ביישנית ואפילו לפעמים קצת חוצפנית. החיים של אנה משתנים כאשר היא עוברת לשכונה חדשה,יחד עם אביה השיכור והמסומם.היא פוגשת חברות חדשות ואולי גם...אהבה? אדם,סיקרן את אנה מהרגע הראשון שראתה אותו.המבטים שהוא נעץ...
