בנינו

פרק 17-לב חצוי לשתיים

נקודת מבט של אנה-
עברו יומיים,יומיים בהם אני ואדם נמצאים במריבות לא פוסקות,הוא לא מוכן להגיד לי איפה הוא היה ולמה הוא שיקר לי.זה משגע אותי,איך אפשר להאמין לבן אדם שמשקר לך?גם אם זה השקר הכי קטן ומטופש שיש...זה שקר!
והאמת...די התגעגעתי אליו.אני אוהבת אותו כל כך והוא חסר לי מאוד.
החלטתי להיות בוגרת,ולהשלים איתו פשוט.הריב הזה די ילדותי...ולא נותן לשנינו שום דבר.הריי אנחנו אוהבים,ומה שיש בנינו הוא חזק זה למה להרוס הכל בגלל ריב מטופש?אני בוגרת...אני ממש לא ילדותית ואני לא אתן לריב מטופש להרוס את כל מה שנבנה בנינו.
חיכיתי לראות אותו היום בבית ספר...לא ידעתי כל כך מה להגיד לו או איך לפנות אליו.אבל רציתי להיות בוגרת ולסיים עם כל זה.בנתיים,עוד לא ראיתי אותו היום.

התהלכתי במסדרון לעבר מעבדת ביולוגיה.
מאחת הכיתות שבהן הדלת הייתה פתוחה יכולתי לראות מזווית העין שלי זוג שיושב על אחד השולחנות ומתנשק.איזה בית ספר של חרמנים,היה נראה כאילו עוד שנייה הם בולעים אחד את השנייה.אי אפשר להתאפק קצת?בכל זאת אתם נמצאים בבית ספר..זה נראה דוחה מהצד,תעשו את הדברים בבית אלוהים.
עברתי את הכיתה הזו במהרה אך משהו גרם לי לחזור כמה צעדים אחורה ולהסתכל עליהם שוב.
זה...זה אדם.כן זה הוא,אין לי ספק.
אני לא מאמינה...לא זה פשוט לא הגיוני.
אדם?איך הוא כבר....כבר שכח ממני?
הרגשתי כאילו הלב שלי נחתך ונחצה לשניים.
בחיים לא חשבתי שיהיה לי כל כך כואב לראות אותו עם מישהי אחרת.הרגשתי את הדמעות מתחילות לחנוק אותי..זה ללא ספק הדבר הכי כואב שקרה לי בתקופה האחרונה.
בחיים לא הבנתי את הכאב הזה של לראות מישהו שאוהבים עם מישהי אחרת...עכשיו אני מבינה עד כמה זה כואב.
אלכס ופילאר תמיד אמרו לי שהוא תמיד היה אחד שעובר מאחת לאחת,אף פעם לא הייתי מוכנה לשמוע על זה,התכחשתי לזה לגמרי.זה היה נשמע לי כל כך...לא הגיוני.
אבל כנראה ש..שהן צדקו.

הרגשתי כאב עצום שרק הלך ותגבר בהמשך היום לא הייתי מרוכזת באף שיעור,כמה שניסיתי,ובאמת ניסיתי.ניסיתי להתרכז וללמוד כמו שצריך,ניסיתי להקשיב בשיעור וניסיתי לפתור תרגילים.
אך התמונה שלהם יחד הייתה חרוטה לי בראש עד כדי כך שלא יכולתי להוציא אותה מהמחשבות.

מצטערת שהפרק קצת קצר,פרק הבא פרק כפול!:)