בנינו

פרק 53-להירגע

-נקודת מבט של אנה-
מצאתי את עצמי מבוהלת בטירוף,שישבתי על יד אדם בדרך לבית החולים.הפאלפון שקיבלתי היה מאחת המזכירות בבית החולים,שבישרה לי שאבא שלי חטף התקף לב,בשניות הראשונות שירד מהמטוס יחד עם מתילדה מיד פינו אותו אל בית החולים.
"תיסע יותר מהר אדם,נו לעזאזל"צעקתי על אדם באוטו,וכך הוא עשה מבלי להגיד לי מילה.הייתי בהתקף מטורף,אני לא יכולה לתאר עד כמה הלב שלי פעם בחוזקה והנשימות שלי נהפכו לכבדות יותר.
"אנה תנשמי עמוק...הכל בסדר"אדם אמר בזמן שלחץ על הגז בצורה מטורפת וניסה להרגיע אותי.לא הצלחתי להקשיב לו בכלל,רק רציתי לדעת שהכל בסדר עם אבא שלי,זה הכל.
איך שהגענו אל בית החולים רצתי מיד פנימה,אדם ממהר מאחורי."איפה הוא??"תקפתי את המזכירות שבכניסה,שנראו לי כל כך אדישות.
"אנה"מתילדה עמדה למולנו ונראתה הרבה יותר רגועה ממני."איפה הוא??תנו לי להיכנס אליו!"צעקתי על המזכירות.הייתי בסערת רגשות מטורפת לגמרי.רק רציתי לראותו אותו,לדעת שהוא באמת בסדר.
"אי אפשר,אבא שלך נכנס לטיפול נמרץ,תרגעי בבקשה"המזכירה אמרה ומיד חטפתי עצבים.
אדם קלט את זה,ומיד החזיק לי את היד חזק וניסה להרגיע אותי."אל תגידי לי להירגע תכניסי אותי אליו עכשיו!"צעקתי עלייה והוצאתי את כל העצבים.מתילדה ניסתה להרגיע אותי ולהגיד לי שהכל בסדר,בזמן שאדם תפס לי את היד בחוזקה.
אני חייבת להודות שהנוכחות של אדם והמגע הזה של היד שלו הצליחה להרגיע אותי מעט.

"אדם תיקח אותה הביתה...אני יודעת שהרגע הגעתם אבל אין לכם מה לעשות פה כל הלילה,באמת"מתילדה אמרה והסתכלה על אדם.
"שום הביתה!אני רוצה לראות את אבא שלי עכשיו"התפרצתי גם עלייה.אדם תפס אותי ולא נתן לי לזוז פשוט."בואי נזוז אנה...מתילדה צודקת הדברים האלה לוקחים זמן,אני בטוח שמטפלים בו כמו שצריך ומחר כבר תוכלי לראות אותו"אדם אמר בקול רך ונעים שעזר לי להירגע מעט.העיניים שלי היו נראות אדומות ונפוחות מרוב בכי ולחץ.בחיים לא הרגשתי ככה פשוט.

כל הדרך הביתה ניסיתי להרגיע את עצמי,פחדתי כל כך."את חייבת להירגע אנה,מספיק הכל יהיה בסדר"אדם אמר שירד איתי מהמכונית הישר אל הבית שלי.
"איך??איך אני ארגע שאבא שלי שוכב עכשיו בטיפול נמרץ איך?"צעקתי עליו והתרגזתי כל כך.
"הוא יהיה בסדר אנה..תרגעי"אדם אמר ומזג לי כוס מים בזמן שישבתי על הספה.
לגמתי מהכוס מים והנחתי אותה על השולחן שבסלון.אדם התיישב לידי ותפס את כף היד שלי,הוא ליטף אותה בעדינות על מנת לנסות להרגיע אותי מעט,וזה עזר.עצמתי את העיניים ונאנחתי מיאוש.
"אולי כדאי שתלכי לישון?מחר על הבוקר תסעי לבית חולים,אני אפילו מוכן לבוא איתך,בסדר?"הוא שאל והתקרב אליי מעט,גורם ללב שלי לדפוק בחוזקה.
השפתיים שלו היו במרחק מאית שנייה משלי,כבר יכולתי לטעום אותו.כל כך רציתי לקפוץ עליו בנשיקה סוערת,אבל התאפקתי כל כך.אני לא יכולה לעשות את זה..במיוחד שאנחנו נמצאים עכשיו כל אחד בחלק חדש בחיים.הוא אשכרה עומד להתחתן..פשוט לא.

"למה אתה עושה את זה?"שאלתי נאנחת,הרגשתי את הנשימות שלו עליי ואיך הוא כל כך מת לטעום כבר את השפתיים שלי.
"אתה עומד להתחתן אדם,זה רע"אמרתי והסתכלתי לו עמוק בעיינים הנוצצות שלו.
"אני יודע...אני לא יכול לשלוט בעצמי כשאני איתך"הוא אמר והזיז פיסה קטנה של שיער שהייתה על העיניים שלי אל מעבר האוזן שלי.
"את מבלבלת אותי אנה,אני פשוט לא יכול איתך"הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה על הלחי,ומהלחי עבר לצוואר שלי ונישק אותו בעדינות.המגע הזה איתו היה כל כך נעים,הרגשתי צמרמורת שעברה בכל הגוף שלי.לעזאזל התגעגעתי לזה כל כך.
הוא התנשף לי בצוואר והרגשתי את האוויר החם שיוצא ממנו.הוא נישק את הצוואר שלי בזמן שהידיים שלו עברו על כל הגוף שלי בליטופים עדינים.הראש שלו עבר מהצוואר שלי הישר אל הפה שלי.
"אדם..זה לא לעניין"אמרתי שנייה לפני שהשפתיים שלנו נפגשו והתרחקתי ממנו מעט.
"אני לא שולט בעצמי שאני איתך אנה"הוא אמר וניסה להתקרב אליי שוב אך דחיתי אותו.
"אתה עומד להתחתן אדם..אני לא מסוגלת לעשות את זה"אמרתי מיואשת ונאנחת.

"אבל את רוצה לעשות את זה"הוא אמר וליטף לי את הפנים."אני לא..די"אמרתי ונאנחתי,איך תמיד הוא יודע הכל?
"את כן אנה,אל תשקרי,לפחות לא לעצמך"הטון שלו השתנה לטון קצת יותר רציני ועצבני.הוא צודק,אני באמת משקרת לעצמי בלי סוף.אני מנסה לשכנע את עצמי שהכל בסדר,שהמשכתי הלאה ושהחתונה המחורבנת הזאת לא מזיזה לי בכלל.
"תפסיק כבר אדם!"התעצבנתי גם אני.כל מה שרציתי זה שהוא יעוף מכאן ושהלילה המסריח הזה יגמר כבר כמה שיותר מהר.

"תלכי לישון אנה"אדם אמר וקם מהספה,הקול שלו היה נשמע עצבני ויכולתי להבין לבד שהוא מתאפק לא להוציא עליי את העצבים שלו.הפרצוף שלו היה נראה מבואס,וגם די עצבני.הוא נאנח בכבדות שקם מהספה והלך לעבר הדלת,ויצא ממנה מבלי להגיד דבר.

נכנסתי לחדר ונשכבתי במיטה,הלילה הזה היה יותר מידי בשבילי.כל מה שרציתי זה שיגיע הבוקר ואוכל ללכת לבית החולים
ולדעת מה קורה עם אבא שלי.
נשכבתי במיטה ושחזרתי את כל מה שקרה עם אדם הערב.האדישות שלו..פשוט קורעת לי את הלב בכל פעם מחדש.אני יודעת שכאב לו שדחיתי אותו,אני מכירה אותו כל כך טוב.
שמתי את השמיכה מעל הפנים ונתתי לדמעות לזלוג לי על הלחיים.

שבת שלום לכולןןןןןןן,רק רוצה לעדכן אתכן שהפרק האחרון מתקרב🙏💗