Love in army

פרק 10

-נקודת מבט טוהר-

״טוהר״ שמעתי את קולו של שניר קורא לי, ״ממ?״ מילמלתי והשארתי את עיניי עצומות, ״בואי הגענו״ הוא אמר, ״כבר?״ שאלתי בהלם, ״ישנת שעתיים חיים שלי״ הוא אמר ואני הסמקתי בטירוף, זה כלכך מוזר שהמפקד שלי מדבר איתי ככה!!

״היי אמא״ שניר אמר לאישה שנראתה מושלמת, ״שנירי! מי זו?״ היא שאלה ושניר דפק לה פרצוף של ׳אל תעשי פדיחות!׳, ״אני טוהר״ אמרתי והושטתי אלייה את ידי, ״וואו את מהממת!״ היא אמרה בזמן שלחצה את ידי, ״תודה, גם את!״ אמרתי תוך כדי שהסמקתי, ״דניאל! בוא תכיר את החברה של שניר״ היא קראה כנראה לאבא של שניר, רגע! מה היא אמרה? חברה?!?! שיט!

-נקודת מבט שניר-

״לא אמא אנחנו לא-״ אמרתי אך אבא קטע אותי, ״היי את החברה של המכוער הזה?״ הוא שאל ופרע את שיערי, ״אבא מספיק, אני עוד מעט בן 23״ אמרתי וגילגלתי את עיניי, ״חברה יפה תפסת לעצמך״ הוא אמר וטוהר הסמיקה, ״כן״ מילמלתי, ״מאורי! בוא לפה תשתה מים לפני״ אמא צעקה למאור בדאגה וכולנו צחקנו כשהוא לא התייחס אלייה.

״למה לא אמרת להם שאני לא החברה שלך?״ טוהר שאלה כשהתיישבנו, ״אני מבטיח שאגיד להם, פשוט לא רציתי להרוס להם, מאז עדי לא הייתה לי אף אחת״ אמרתי והיא הנהנה בהבנה, ״אתה לא חייב לספר להם עכשיו, אני רוצה לשחק אותה חברה שלך במשך שעה״ היא אמרה וצחקה, ״אני לא משלם הרבה״ אמרתי וצחקתי, ״חיוך שלך זה מספיק״ היא אמרה ואני הוקסמתי מכמה שהיא מושלמת, ״אבא שלי מסתכל״ מילמלתי והטחתי את שפתיי על שלה, לאחר דקה התנתקנו, ״נראה לך שזה הספיק?״ היא שאלה ואני נישקתי אותה שוב, ״ליתר ביטחון״ אמרתי וקרצתי לה, ״חוצפן״ היא מילמלה, ״את אוהבת את זה״ אמרתי וקרצתי שוב, ״אל תקרוץ יותר מידי, שלא יתקע לך״ היא אמרה וגיכחתי, חוצפנית קטנה.

״יאלה מאור!״ טוהר צרחה כשהוא הכניס גול ואני צחקתי, ״מה אתה צוחק?! תעודד אותו״ היא אמרה ודחפה אותי, ״היי שנירי״ שוהם באה וחיבקה אותי, מאחוריה היה מישהו בגילה, ״מי זה זה?״ שאלתי, ״ידיד״ היא אמרה, ״שו ידיד? ממתי יש לך ידידים?״ שאלתי, ״שניר די״ היא אמרה וגילגלה עיניים, ״תכירי את חברה שלי״ אמרתי מתגאה במשהו שהוא לא שלי בכלל, אבל היא תהיה שלי! אני בטוח.

-נקודת מבט טוהר-

״היי, אני שוהם אחות של המכוער הזה״ היא אמרה וחיבקה אותי, ״נעים מאוד״ אמרתי וחייכתי, ״למה כולם קוראים לך מכוער?״ שאלתי אותו וצחקתי, ״נכון שהם לא רואים טוב?״ הוא שאל ותפס אותי לא מוכנה, ״צריכים משקפיים״ אמרתי והוא חייך את החיוך המושלם שלו, חיוך כזה שבא פעם ב.. אבל כשהוא בא הוא מרעיד את כל הגוף, הוא עושה לי חיים קשה המפקד הזה.

״יפה שלייי״ שירה צרחה כשראתה אותי, ״מה את עושה כאן?״ היא שאלה וקפצה עליי בחיבוק, ״באתי עם שניר למשחק״ אמרתי, ״איפה הוא?״ היא שאלה כשראתה שהיא לא לידי, ״הלך להביא שתייה״ אמרתי, ״נו ספרי ספרי״ היא אמרה, ״אני אוהבת אותו״ פרקתי את זה ונשפתי אוויר החוצה, ״את מה?״ שמעתי את הקול של שניר והרגשתי שאני עומדת למות.