Love in army

פרק 18

-נקודת מבט טוהר-

My man❤️: אני יוצא עכשיו בייבי, אני אתקשר שאני אהיה בשער, אוהב!
Me: טוב חיים שלי, אוהבת אותךך❤
לא ראיתי את שניר כבר ארבעה ימים ואני כלכך התגעגעתי אליו, אומנם אנחנו רק שבוע ביחד אבל זה לא שקר שרציתי אותו מהפעם הראשונה שראיתי אותו, הוא מדהים ועכשיו גם גיליתי שיש לו לב ענק שיכול להכיל כלכך הרבה.

״טוהר! היי״ רועי אמר והתנשף מהריצה, ״היי״ מילמלתי, ״מה קורה? איך הרגל שלך?״ הוא שאל, ״היא בסדר״ אמרתי, ״אז מה חדש?״ הוא שאל והתיישב לידי, ״שניר ואני ביחד״ מילמלתי, ״אה אני מבין״ הוא אמר, ״בהצלחה שיהיה״ הוא אמר וקם, ״מה רצה הזין?״ שניר שאל ולא הבנתי מאיפה הוא צץ, ״למה לא התקשרת?״ שאלתי וקמתי לחבק אותו, הוא פתח ידיו וקפצתי עליו, ״וואו בייב יש מספיק שניר לכולם״ הוא אמר וצחק, ״התגעגעתי אלייך!״ אמרתי ונישקתי את שפתיו נשיקה יבשה, ״וואלה? לא רואים״ הוא אמר וצחק, ״דפוק״ מילמלתי, ״מה הוא רצה?״ הוא שאל מתכוון לרועי, ״סתם לשאול מה עם הרגל״ אמרתי, ״ואמרת לו עלינו?״ הוא שאל, ״ברור״ אמרתי, ״יופי״ הוא מילמל ונישק אותי, ״הביאו לך מחליף מעאפן״ אמרתי, ״אה כן? למה מעאפן?״ הוא שאל, ״הוא לא חתיך כמוך והוא זקן כזה״ אמרתי, ״את מחפשת חתיכים?״ הוא שאל כשהוא מרים גבה, ״אתה קנאי משהו פחד״ אמרתי, ״אני פשוט מפחד לאבד אותך״ הוא אמר וחיבק אותי, ״אני אוהבת רק אותך שניר יפרח״ אמרתי והוא חייך את החיוך האמיתי שאני כלכך אוהבת!

-נקודת מבט שניר-

״שניר! מה אתה עושה פה?״ ענבר התקרבה אליי ואל טוהר, ״באתי לבקר את האישה״ אמרתי ונישקתי את לחייה של טוהר שמיד העלו סומק, ״ממזר, חיכית עד שתשחרר אה?״ היא שאלה וצחקה, ״הרי זה ברור שלמפקד אסור לזיין את החיילות שלו״ היא אמרה בבוטות שגרמה לטוהר להרגיש לא בנוח, ״יאלה סעי מפה ענבר״ אמרתי, ״למה ככה שניר? העיקר גרמתי לך להנות״ היא אמרה והלכה, ״בת זונה״ מילמלתי, ״היא מגעילה אותי״ טוהר אמרה, ״ועוד יותר מגעילה אותי המחשבה שזיינת פה את כל המפקדות״ היא הוסיפה, ״אבל לא אהבתי אף אחת מהן״ אמרתי, ״ויש לך מזל״ היא אמרה ונתנה לי ביס בלחי, ״אני גבר מוכה!״ אמרתי והיא צחקה, ״עד מתי אתה כאן?״ היא שאלה, ״בעיקרון יש לי ראיון עבודה בתל אביב ב20:00״ אמרתי, ״אז תלך לבית, תתלבש יפה, תשאיר רושם טוב מאמי״ היא אמרה והנהנתי, ״אני תכף אזוז״ מילמלתי, ״עוד שלושה ימים אני חוזרת מאמי״ היא אמרה, ״שניר! מה קורה גבר?״ אור הגיע לידינו, ״מה קורה אור?״ שאלתי, ״וואלה הכל טוב אחי, מה אתם ביחד וזה?״ הוא שאל, ״כן וזה״ עניתי, ״יאללה שיהיה בהצלחה יא יפים״ הוא אמר והלך, ״אני אוהב את הילד הזה״ אמרתי וצחקתי, ״אתה יודע שזה יהיה ככה במשך שנתיים״ היא פתאום אמרה, ״בסדר בואי לא נחשוב על זה״ אמרתי, ״לא, אתה אומנם השתחררת אבל אני אבוא רק בשבתות, אני רוצה לסמוך עלייך שניר באמת שאני רוצה, אבל אנחנו ביחד כמה ימים, אני כן מרגישה שלא תעשה כלום אבל לא יכול להסתמך רק על ההרגשה שלי״ היא אמרה והבנתי אותה כלכך כי כשעדי בגדה בי באמת הייתה לי הרגשה שהיא לא כזאת, ״אני מבטיח לך מאמי, אני נשבע לך שאני לא אפגע בך, זאת אומרת לא אפגע בך בכוונה, אני כן אפגע בך בדרך ואת כן לפעמים תפגעי מזה שכשאני עצבני אני לא רואה אף אחד ואת תפגעי מזה שמטריף אותי איך שאת מתלבשת ואני מעיר הערות, אין מה לעשות אהבה אך פעם לא מושלמת״ אמרתי, ״אני יודעת, אני פשוט ממש מפחדת״ היא אמרה ונישקה אותי, גם אני מפחד.

-נקודת מבט טוהר-

״ביי חיים שלי״ הוא אמר בפעם האלף ונישק אותי, ״לך כבר״ צחקתי ודחפתי אותו, ״אה ככה?״ הוא שאל, ״וואי איזה חפרן״ אמרתי והוא נישק אותי פעם אחרונה והלך, ״שניר רק מנצל אותך״ ענבר באה אליי ואמרה, ״מה את רוצה?״ שאלתי בעצבים, ״אני רק אומרת כשתיפגעי ממנו תיזכרי שאני אמרתי לך״ היא אמרה והלכה, בת זונה.