״אני מתגעגעת״ אמרתי לתוך הטלפון, ״גם אני בייב גם אני״ הוא אמר, ״אוף תבוא כבר״ אמרתי, ״עוד יום אחד, איך הרגל שלך?״ הוא שאל, ״היא בסדר אני כבר יכולה לדרוך עלייה״ אמרתי והוא צחק, ״ואיך בבית?״ הוא שאל, ״רגיל אין כלכך יחס״ מילמלתי, ״אל תדאגי יפה שלי, אני אחזור ותבואי אליי״ הוא אמר, ״אני צריכה לחזור לבסיס ביום חמישי, אתה זוכר?״ שאלתי, ״כן אני זוכר, אוף את תהיי שם בלעדיי עם הרועי המכוער הזה״ הוא אמר ואני צחקתי, ״איפה אתה?״ שאלתי, ״במיטה״ הוא אמר, ״לבד?״ שאלתי, ״הו הקטנה שלי מקנאה?״ הוא שאל בהתגרות, ״תירגע, סתם שאלתי״ אמרתי, ״ממ ואם הייתי אומר שענבר פה?״ הוא שאל בשעשוע, ״הייתי הורגת אותך״ אמרתי, ״רק אותך אני רוצה פה״ הוא מילמל ואני הסמקתי, ״אני הולכת לישון״ מילמלתי, ״לילה טוב אהבה שלי״ הוא אמר, ״לילה טוב גברבר״ אמרתי והוא צחק, ״אוהב אותך״ הוא אמר, ״אוהבת אותך״ אמרתי וניתקנו ביחד.
״טוהר״ שמעתי מישהו מעיר אותי, ״ממ״ מילמלתי, ״קומי עידן כאן״ אלעד מילמל ויצא מהחדר, מה הוא אמר? עידן כאן? פאק למה?, קמתי ושטפתי פנים, ציחצחתי שיניים וירדתי בזהירות למטה, ״טוהר יפה שלי, איך גדלת״ עידן אמר לי, ״מה אתה עושה כאן?״ שאלתי בקרירות, ״באתי להודיע לכם משהו״ הוא אמר באי נעימות, ״אז תודיע״ אמרתי, ״אני מתחתן, הייתי רוצה שתבואו״ הוא אמר, ״אה אז אתה מתחתן ופתאום בא לך קשר עם המשפחה שלך? איפה הייתי שהיינו צריכים אותך? אנחנו עד עכשיו צריכים אותך! אז בנית את עצמך ואז באת? לך תזדיין״ צעקתי ועליתי למעלה, מי הוא חושב שהוא? הוא בא לכאן מעז להראות את הפרצוף שלו ומזמין אותנו לחתונה שלו, ״טוהר?״ שמעתי את קולו מחוץ לחדר שלי, ״לך, תברח שוב״ אמרתי, ״אני יכול להיכנס?״ הוא שאל, ״למה? כדי שנסכים לבוא לחתונה שלך כדי שהמשפחה שלה לא יחשבו שלך אין משפחה?״ שאלתי בגיכוח, ״טוהר אני עזבתי כי לא רציתי להכביד על אמא, אני הייתי חולה מאוד, לא הייתי עוזב אם לא הייתי במצב שהייתי בו, אבל עכשיו אני בריא ואני עומד להתחתן ואני הייתי רוצה שהיו שם״ הוא אמר, חולה? במה?, ״במה היית חולה? ולמה לא דיברת איתי?! יכולת להתקשר!״ צעקתי, ״זה היה סרטן, האחות שטיפלה היא עכשיו אישתי לעתיד, לא התקשרתי כי לא רציתי שמישהו ממכם ידע על המחלה שלי, אמא הייתה במצב מחורבן ואני לא רצית להוסיף לה״ הוא אמר וחיבק אותי כשבכיתי, ״לא היית צריך לעבור את זה לבד״ מילמלתי, ״אבל עברתי את זה, את יודעת מה עזר לי? זוכרת שהייתי אומרת לי את המשפט המפורסם שלך?״ הוא שאל, ״תסתכל על המטרה שלך ואז על איפה שאתה נמצא, זה אומר שאתה צריך להמשיך״ מילמלתי, ״בידיוק זה, רק על זה חשבתי מפלצת״ הוא אמר ואני כלכך התרגשתי מזה שהזכיר את הכינוי הישן שהדביק לי, ״אל תעזוב שוב״ מילמלתי, ״מבטיח שלא״ הוא אמר וחיבק אותי חזק יותר, ״מתי החתונה?״ שאלתי, ״חודש הבא״ הוא אמר וחייך כששאלתי את זה, ״מותר להביא בני זוג?״
-נקודת מבט שניר-
״בייב את בבית?״ שאלתי כשהיא ענתה לטלפון, ״כן, עידן היה כאן״ היא אמרה, ״תרדי למטה אני פה״ אמרתי לפני שהיא תתחיל לספר לי את הסיפור בטלפון, ״בסדר״ היא אמרה, לאחר 2 דקות היא הייתה למטה לבושה בשורט בד שחור וחולצה שחשפה מעט מהבטן התחתונה שלה, ״לא מוצאים חן בעיניי הבגדים האלה״ אמרתי, ״תשתוק ותנשק אותי״ היא אמרה ואני נעניתי לבקשה שלה בשמחה, ״אז ספרי לי על עידן״ אמרתי כשישבנו באוטו, ״הוא מתחתן ובא להזמין אותנו״ היא אמרה, ״שניר, הוא סיפר לי שהוא היה חולה בסרטן ובגלל זה הוא עזב, הוא לא רצה להכביד על אמא שלי, הוא כלכך התחשב בה ולא בעצמו ואני כעסתי עליו סתם! הוא הכיר את אישתו לעתיד בבית חולים היא הייתה האחות שם כשהוא היה מאושפז״ היא אמרה ובכתה, ״יפה שלי, אל תבכי״ אמרתי וחיבקתי אותה, ״הוא החלים?״ שאלתי בזהירות, ״כן, אני כלכך שמחה שהוא עבר את זה! אבל פחות שמחה שהוא עבר את זה לבד״ היא אמרה, ״מתי החתונה?״ שאלתי, ״חודש הבא, אמרתי לעידן שאני מביאה בן זוג״ היא אמרה וחייכה אליי, ״מי הבן זוג שלך?״ שאלתי משועשע, ״אממ אני מתלבטת בין אור לרועי, את מי כדאי לי?״ היא שאלה ועשתה את עצמה חושבת, ״כדאי לך לסתום את הפה הקטן שלך״ אמרתי והיא צחקה, ״אתה חתיכת קנאי״ היא אמרה, ״איך אפשר שלא איתך אה? את יפה מידי״ אמרתי ונישקתי אותה, היא רק שלי.
-נקודת מבט טוהר-
״אתה תבוא איתי?״ שאלתי, ״בתנאי״ הוא אמר משועשע, ״נו״ אמרתי זורמת איתו, ״תבואי איתי מחר לארוחה אצל ההורים שלי?״ הוא שאל, ״כלכך מהר?״ שאלתי בבהלה, ״תירגעי מה את בלחץ, חוגגים 11 למאור״ הוא אמר, ״טוב בסדר, אבל זה רק בגלל שכבר הכרתי את ההורים שלך״ אמרתי, ״אז תבואי עכשיו אליי?״ הוא שאל, ״אני אעלה להתלבש ונלך לקניון, אני צריכה בגדים למחר״ אמרתי, ״מה לקניון עכשיו, אני עייף״ הוא אמר, ״צריך לחגוג את השחרור שלך!״ אמרתי אחרי שנזכרתי שהוא סיים לגמרי את הצבא, ״איך נחגוג?״ הוא שאל עם חיוך ערמומי על השפתיים שלו, ״תוריד את החיוך הזה, חשבתי שנלך למועדון״ אמרתי, ״את יודעת שאני לא רוצה אותך במקומות כאלה״ הוא מילמל, ״בסדר אז רק נשב עם אידור וחברים שלכם, אני חייב לחגוג איכשהו״ אמרתי, ״בסדר, יאלה תעלי אני מחכה לך״ הוא אמר, ״בוא תיכנס״ אמרתי ומשכתי אותו, ״בסדר רק תפסיקי לנסות לסחוב אותי״ הוא אמר וצחק, ״אתה מעצבן!״
״אתה חושב שכדאי לי ללכת על חצאית וחולצה או על שמלה פשוטה?״ שאלתי את שניר, ״קחי גם וגם״ הוא מילמל כשהתעסק עם הטלפון, ״מעצבן״ מילמלתי, ״שמעתי אותך״ הוא אמר וחייך אליי, ״יופי״ אמרתי והמשכתי להסתובב בחנות, ״יאלה בייב״ הוא אמר מזרז אותי, ״בסדר בסדר סיימתי״ אמרתי לאחר שלקחתי כמה חולצות, חצאית אחת ושני ג'ינסים, ״ברוך ה'״ שמעתי אותו ממלמל, ״שתוק״ אמרתי צוחקת.
״לכי תתארגני אני אבוא לאסוף אותך עוד שעתיים, נלך לשבת אצל חבר שלי״ הוא אמר והנהנתי, נישקתי אותו ונכנסתי לבית, נכנסתי להתקלח ואז ייבשתי את השיער, עשיתי מחליק וקצת בייביליס בקצוות, התלבשתי👇🏻
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אחרי שהתלבשתי התאפרתי קצת, רק מסקרה ואודם בגוון ניוד, נעלתי את הסנדלים הלבנות שלי ובידיוק בטיימינג הזה שניר התקשר ואמר שהוא למטה, ״אמאלה כמה שזכיתי״ הוא מילמל כשראה אותי, מיד סומק עלה על פניי, ״איזה חתיך אתה״ אמרתי ונישקתי אותו נשיקה יבשה, ״היי מה זה הקמצנות הזאת?״ הוא שאל, ״אני עם אודם״ אמרתי, ״פעם אחרונה שאת שמה את זה אם כל פעם תביאי נשיקה כזאת״ הוא אמר ואני צחקתי, ״אתה כזה עצבן״ אמרתי, ״טוב תקשיבי, כמה הנחיות להערב״ הוא אמר מנסה להיות רשמי, ״חברים שלי קצת שרוטים, שירה תהיה שם בכל מקרה״ הוא המשיך, ״בסדר אני יכולה להסתדר עם כמה אנשים שרוטים, אתה לא רואה שאני מסתדרת איתך?״ שאלתי, ״צחוקים איתך״.
