Love in army

פרק 27

-נקודת מבט טוהר-

״בסוף הכל חולףףףף ככה אמא אמרה לייי״ שוהם שרה בקולניות ואני ושניר צחקנו עלייה, ״וואי שניר באמא אתה נוהג כמו צב״ היא אמרה לשניר ואני צחקתי, ״שוהם אני עוד שנייה מוריד אותך כאן״ הוא אמר לה באיום, ״ואבא יוריד לך את הראש״ היא אמרה וחייכה חיוך מנצח, ״איך נולדה אחות כזאת?״ הוא שאל, ״אתה רוצה שאני אסביר לך?״ היא שאלה ואני צחקתי, ״ימגעילה״ שניר מילמל וצחק.

״שלוםםם״ שוהם צעקה כשנכנסנו לבית של סבא וסבתא שלהם, ״הו שלום למאחרים״ סבתא של שניר אמרה וחייכה אלינו, ״הנכד שלך נוהג כמו צב״ שוהם אמרה והתיישבה בספה, ״טוהר, שלום לך״ היא אמרה וחייכתי חיוך מבויש, כולם היו שם! כל המשפחה שלו וכלכך התביישתי, ״אוי מה את מתביישת את חלק מהמשפחה!״ דניאל, אבא של שניר אמר וחיבק אותי, ״אבא שחרר לי את האישה״ שניר אמר ודניאל צחק, ״רכושני כמו אבא שלו״ הוא אמר, ״טוב, עכשיו שכולם פה״ אידור אמר, ״יש לי דה ז'ה וו״ שוהם אמרה וכולם צחקו, ״שתקי, מאמי? את רוצה לספר״ הוא אמר, אני ושניר כבר ידענו על זה, ״אני בהיריון!״ שירה אמרה בהתלהבות והראשונה שקפצה הייתה עלמה אמא של שניר, ״אני עומדת להיות סבתא!״ היא אמרה בשמחה, ״מה את שמחה? אנחנו הולכים ומזדקנים״ דניאל אמר וכולנו צחקנו.

-נקודת מבט שניר-

״בובי״ אמרתי ונישקתי את פנייה של טוהר, ״מה אתה צריך?״ היא שאלה ישר, ״אסור להראות לך אהבה?״ שאלתי, ״שניר״ היא אמרה וגילגלה עיניים, ״בסדר בסדר, חברים באים לראות משחק״ אמרתי, ״זאת הדירה שלך שניר״ היא אמרה, ״זאת הדירה שלנו!״ אמרתי בעצבים, זה כבר הוויכוח השלישי שלנו החודש על זה שהיא אומרת כל הזמן שזו רק הדירה שלי, הרי גם היא גרה כאן אז זו גם הדירה שלך, ״אתה לא צריך לשאול אותי דברים כאלה״ היא אמרה, ״אבל אני שואל״ אמרתי, ״שיבואו לא אכפת לי״ היא אמרה וגילגלה עיניים, ״אז אני הולך לסופר, את צריכה משהו?״ שאלתי, ״את החטיפי אנרגיה שלי״ היא אמרה, ״אוהב״ אמרתי ונשקתי לשפתייה לפני שיצאתי.

״שניר יפרח?״ שמעתי קול מוכר כשחיפשתי את החטיפי אנרגיה של טוהר, ״כן זה אתה״ היא מילמלה כשהסתכלתי עלייה, ״עדי״ מילמלתי, ״זאת אני״ היא אמרה וחייכה, ״מה את רוצה?״ שאלתי, ״עבר הרבה זמן אה?״ היא שאלה, ״ברשותך״ אמרתי והתקדמתי לקופה, ״ממתי שניר יפרח הולך לסופר?״ היא שאלה כשהיא הולכת אחריי, אני נשבע שעומדת להיגמר לי הסבלנות, ״שמעתי שיש לך חברה״ היא אמרה אחרי שלא עניתי לה, ״כן״ אמרתי שתבין שהיא צריכה להפסיק לחפור לי, ״כמה זמן?״ היא שאלה, ״מה אכפת לך?״ שאלתי, ״סתם לדעת אם זה רציני״ היא אמרה והושיטה את ידה בכדי להעביר אותה על פניי אך תפסתי אותה לפני, ״אל תגעי בי, וזה רציני, רציני מאוד״ אמרתי והרמתי את הדברים מהעגלה לקופה, ״יותר רציני מאיתנו?״ היא שאלה, ״הרבה יותר רציני״ אמרתי ושילמתי לקופאית כשאמרה את הסכום, היא הגישה לי את העודף ויצאתי לכיוון האוטו, ״רגע שניר!״ שמעתי את עדי צועקת אך לא הקשבתי ונכנסתי לרכב נוסע לדירה שלנו.