פרק 3 - אלכוהול - חלק ב

7.7K 216 28
                                        

&&&בתמונה ניה&&&

נישקתי יותר בקבוקיי אלכוהול מאשר גברים בחיי. ותאמינו לי...האנגאובר כואב פחות משיברון לב.

• • •

מיכאלה

21:40

"היי! שמח שהגעתן!" האדם הראשון והמוכר שראינו בבית הגדול היה את גיל, נלהב ונרגש למסיבת אמצע שנת הלימודים. כאן עושים מסיבה על כל פיפס, אפילו אם הפיפס הזה לא שייך אלייך בשום צורה. אבא של מישהו יכול לקבל קידום בעבודה והוא יזמין את חבריו לשתות ואולי הסיבה להיתכנסות המסיבה תופיע במקרה...

הוא אסף אותני ממותניי וחיבק אותי חזק, לוחץ על ישבני בלי שאף אחד ייראה...
"את כל כך יפה הלילה מיכאלה, אם רק היית נותנת לי -"

"גיל! איפה השירותים?!" לפתע מישהו מרחוק צעק, קוטע את משפטו המטריד של גיל ומוציא אותי מהטראנס הזה.
הכל התחיל לפניי כמה חודשים...
הייתי בבית של גאיה, מחכה שהיא תחזור מלקנות משהו במכולת. ישבתי על הספה וזה פשוט היה...חם כל כך! הייתי עם מכנס ארוך וגרביים עבות בגלל הקור שהיה בחוץ והמזגן היה מופעל על חום בבית.
הנחתי שאף אחד לא כאן בגלל שלא שמעתי כלום, ואם מישהו יירצה להיכנס אני פשוט אלבש את החולצה בחזרה.

הורדתי אותה ושמתי אותה לידי, נשארת בחזייה הלבנה שלי ומתחילה לעשות את כיווני למטבח לקחת מים קרים. פתאום...הרגשתי מישהו שנצמד אליי מאחור, מניח את הידיים שלו עליי בלי הפסקה ובין רגע כל המים שהיו לי בפה הושפרצו לתוך הכיור.
"למה את נבהלת כל כך?" זיהיתי את הקול הזה, ידעתי שזה גיל שמאחוריי אבל פתאום כל כך פחדתי לזוז. הפחד של ההפתעה שהוא הגיע משום מקום והפחד שיעשה משהו כשהוא נדבק אליי ללא רשותי גרמו לי לעמוד במקומי ולנתק כל חוט מחשבה שהייתה לי מהזמן הזה.

מאז זה היה עינוי, הוא לא מפסיק לגעת בי. ללחוש לי דברים באוזן בלי שאף אחד יישמע וכמעט ניסה לאנוס אותי כשהיה שיכור אבל למזלי ניה הייתה שם, ובלא מודע עצרה אותו מלגעת בי.
הוא סטר לישבני פעם נוספת, הלך לנער שביקש הכוונה ושלח לי קריצה שהעלתה בי בחילה וידעתי......שאת הלילה הזה אני לא אעבור בלי אלכוהול. סחבתי את ידה של גאיה למטבח, רק בגללה אני נמצאת בחור השטן הזה ואין מצב שהוא לא ייתן לשתות ממה שהוא הכין בעצמו.

מזגתי לעצמי בכוס אדומה וגדולה לא מעט וויסקי, אלא כמעט כוס מלאה שנגמרה עד חציה בשנייה. הייתי צמאה, ומילאתי את היובש בגרון הזה בשריפה ענקית שגרמה לי לרעוד לגמריי. זה הרגיש כמו אש, אש ענקית שחודרת לכל גופי ושורפת אותי מבפנים ולא תפסיק עד שאגיד לה.
ובמקום להקשיב לאש הזו, אני לא מכבה אותה, אני ממשיכה לשתות את שארית המשקה וחיה עם זה בליבי.
אהבתי לשתות, לא עשיתי זאת רק בשביל לשכוח או כדיי ליהיות מגניבה, שתיתי כי אהבתי את ההרגשה ואת תחושת החופשיות הזו שחומרים אחרים לא מספקים לי.

דחף מסוכןWhere stories live. Discover now