פרק 22 - תגיד לי - חלק ב

4K 156 22
                                        

&&&אלנתן בתמונה&&&

תגידי לי שאני אהיה הבן אדם שאת לא תפסיקי לחפש במקום הומה אנשים.

• • •

מיכאלה

היתיישבתי ברכבו בשקט, לא מוציאה מפי ציוץ למרות היותי לבד כאן. מהמראה יכולתי לראות אותו נשען על צד הרכב, מדליק לעצמו סיגריה שמתענג עליה במהרה. אף פעם לא אהבתי את הריח של הסיגריה, את העשן שיכול להרוג אדם שלא מעשן כלל אבל הצורה שבה גבר אמיתי עושה זאת, הייתה הדבר המפתה ביותר.
הוא באמת כל כך עצבני מאבא שלו? באמת כל כך מעוצבן בכדי לעזוב את השיחה?
יכולתי להבין שהם לא ביחסים טובים, אבל גם אני ואבא היינו באותו מצב לא הייתי חושבת בכלל לקום וללכת לו מול הפנים, מה שבערך כבר קרה.

צילצול הטלפון שלי התחיל להיתנגן בקולניות, מושך את תשומת ליבו המוסחת של אלנתן לכיווני. הוצאתי את הטלפון מהתיק ועניתי במהרה לשיחה מברנדון ב...שתיים עשרה בלילה?

היי...

ברנדון, מה קרה?

מה קרה? צריך לקרות משהו כדי שאתקשר אלייך?

לא זה רק טיפה מוזר לי בשעה הזו, זה הכל, אני שמחה לשמוע ממך אפילו...

גם אני ממך, אז רציתי לשאול אותך משהו מיכה

מה רצית?

לגביי שבוע הב -

אהה ברנדון, יש מצב אני אתקשר אלייך מחר בבוקר פשוט אני חייבת לנתק מיד!

אממ בטח בטח כן, לילה טוב מיכה.

לילה טוב ברנדי

הוא נכנס לרכב עוד כשדיברנו, נותן לי מבט נוקב להפסיק מיד את השיחה גם מבלי להגיד את זה וכעסתי על עצמי על כך שגרמתי לו ליהיות מעורער כשהוא שמע את ברנדון מבעד לטלפון.
"מי זה היה?"

"סתם, ידיד מהלימודים"

"ידיד הופך מהר מאוד לחבר מיכאלה, תזכרי את זה"

"אני אזכור" אמרתי בביטחון, נוקבת בעיניו הכחולות את שלי השחורות ולרגע יצרנו לעצמנו תחרות מבטים קטנה. אלוהים הוא כל כך מושלם, מהשיער החום-שחור שלו עד לרגליו המכוסות בטוקסידו המושלם.
לא יכולתי לתאר את הרצון הזה לנשק אותו עכשיו, את הכמיהה הענקית שהגוף שלי הרגיש בכדיי שיגע בי שוב והייתי נותנת את כל חסכונות חיי בכדיי שזה ייקרה.
במהרה הרסנו את הרגע , כל אחד היתעסק בנקודת המבט שלו ולא הוציא מילה מפיו.

דחף מסוכןWhere stories live. Discover now