פרק 4 - אלכוהול - חלק ג

7.2K 257 33
                                    

&&&בתמונה גאיה - הפילטר🤣🤣&&&

Katy Perry - last friday night. (T.G.I.F) (official)

להגנת האלכוהול,
אני גם עשיתי דברים סתומים בהיותי פיכחת.

• • •

אלנתן

השכונה הייתה חשוכה לגמריי, לא היה ניתן לראות דבר חוץ מהמקומות הקטנים שבהם פגע האור, גורם לחרקים הקטנים לסגת אל החושך. הרבה אנשים היו מפחדים ממה שהם היו עומדים לעשות, כלומר, להרוג בן אדם נשמע הדבר הכי קיצוני ודפוק ביותר לעשות אבל בשבילי זה כמו עוד חרק שצריך לרסס ועוד כמה אחרים אחריו...

כולנו הבטנו מסביב לשכונה החשוכה, מתפללים לכך שתיהיה אישיות חיה במקום הדומם הזה ועוד יותר מקווים שהאישיות הזו תיהיה צ'כי. "הנה הוא!" לא הבנתי מי בכלל צעק את זה, ולא הבנתי על מה אבל ברגע שהאדם הזה דיבר קפצתי מהאוטו כמו משוגע, מטעין את האקדח שלי בכל כך הרבה כדורים. עקפתי את הרכב וראיתי אותו עומד מול נבו כשהוא רועד מפחד תחת האקדח הענקי. נעמדתי גם אני מולו, מכוון את האקדח כל כך רחוק מראשו רק כי אין דבר יותר מספק מלראות את הכדור לפני שהוא מנפץ לו את הראש.

"איפה הבנות והכסף צ'כי?"

"מה זה קשור אלייך בכלל?! זה ביני לבין האחרים!"

"אז 'האחרים' ביקשו ממני טובה ואני משלים אותה. תגיד לנו איפה הכסף והבנות ואנחנו ניתן לך לחיות"

"אתה שקרן, אם אני אגיד לך את תתקע בי כדור שנייה אחריי שהאוויר האחרון ייצא לי מהפה"

"אולי כן, אולי לא, זה היופי שבדבר. אתה אף פעם לא יודע מה עומד לקרות"
הוא לא נשבר מהר כמו השאר, וזה מקשה עלינו כל כך כשכבר חצי מהמידע שלנו נמצא אצלנו והחצי השני עומד ממש על קצה הלשון שלו. נבו מטעין את האקדח ומצמיד אותו ביותר כאב לראשו, מכאן ניתן לראות אפילו את אגלי הזיעה שנוצרו על מצחו של צ'כי.
"בסדר! בסדר! הבנות והכסף נמצאים במחסן. אני מצטער בבקשה אל תהרגו אותי!" הוא אמר ולרגע היה בי משהו טיפה מרחם, שגרם לי באמת לתהות את זה אבל הדבר הזה נעלם בשנייה ומיד הטענתי את האקדח שוב וכייוונתי הכי ישר ויציב שיכולתי.

"לא אל תהרגו אותו!!"

• • •

מיכאלה

חצי שעה לפניי

"ברנדון הרגליים שלי כואבות!" אמרתי ברטינה תוך כדיי שלא הפסקתי לצחוק. התנועות שעושה גורמות לי להשפריץ כמעט את כל הקולה ששתיתי, והיה נדיר שהוא זה שהצליח להחליף בין המשקה המשכר לדבר המגעיל הזה. לפניי שעזבתי את נוכחותו לטובת המטבח בכדיי לשתות הוא אחז בידי ומשך אותי, מוציא את שנינו בריצה מהבית. "ברנדון, חכה!" צעקתי לו כשלא הצלחתי לנשום, מנסה כמה שיותר לפנות את השיער מפניי ולהעביר את הכאב מרגליי הפועמות.

דחף מסוכןWhere stories live. Discover now