פרק 36 - אשמור

2.8K 149 29
                                        

- אני אשמור עלייך בטוחה ובריאה.

- אני אשמור עלייך סקסי ופראי.

• • •

מיכאלה

אלנתן שיחרר את מותניי ותקע את מבטו המאיים עליי, שואל אותי בלי מילים מי זה?
לא רציתי לדבר, להחמיר איכשהו את המצב, פשוט רציתי שהאדמה תבלע אותי עשרים מטרים מתחת לאדמה. הוא היסתובב באיטיות, מרים את כל החומות שהוריד כשהיה איתי ושם את ארשת הפנים החדשה שלו.
"מי אתה בדיוק?" אלנתן שואל את בראנדון שהיה נראה לא מפוחד ואפילו היתקרב אליי ונעמד לידי. היתביישתי כל כך במצב שלי, אולי לא הייתי צריכה ליהיות עם אלנתן במקום שכל אחד יכל לתפוס אותנו, בטח שלא חשבתי על ההשלכה הכי גדולה שבראנדון יכל לתפוס אותנו, מה שקרה.

"אני חבר של מיכאלה"

"בראנדון לא לא לא -"

"חבר?! מיכאלה מה הולך כאן?!"

"בראנדון הוא לא חבר שלי!!" יצאתי להגנתי, יוצאת מקירבו של הבן אדם שחופר לעצמו קבר ברגעים אלה ונעמדת ליד אלנתן שאוחז במותניי בחוזקה לפניי שעוזב אותי לאוויר הקר, מחזיק את בראנדון מקולר חולצתו ומדביק אותו לקיר מאחוריו וגם כך, ברנדון משאיר לעצמו ארשת פנים אכזרית.
יכולתי לדמיין את שבילי הדם הזורמים במורד פניו של בראנדון אחריי שאלנתן היה מתעלל בו בחוזקה, לא מצליחה בכלל לדמיין את אלנתן, האדם העדין ביותר לידי כשאני איתו, מרביץ לו בכזו אכזריות. אלנתן הוא לא הכל סוכריות וחדיי קרן וידעתי לאן נכנסתי כשהתאהבתי  בו.

"אם אתה רק תתקרב אליה או תיגע בה, אני אדאג שהדבר הבא שתרגיש זה כאב גדול מאוד בחזה מסכין חדה מאוד, אז תיזהר" אלנתן איים עליו בחדות, גרם לכל גופי להיצתמרר מהמילים המאיימות שיצאו מפיו ללא תקנה והפחד הגדול ביותר שלי ממנו הוא שאני יודעת שהוא יקיים את זה.
הוא שיחרר את חולצתו והלך אחורה, בראנדון היתקדם אליי בעצבים ואחז בזרועי בחוזקה, מקרב את פיו לאוזניי ומתגרה במזלו בשנית. "את לא יודעת מה עומד לקרות לך מיכאלה, הוא לא טוב לך" הוא עבר אותי באגרסיביות, מתנגש בכתפו עם כתפי וגורם לי לשפשף אותה בעדינות, מביטה בו בעצבים ועצבות בו זמנית בעודו מתרחק ממני.

"אני פשוט לא מאמין, למה הוא פתאום משקר שהוא חבר שלך?"

"הוא רק ניסה להגן עליי, ממך, ובצדק! לא היית צריך לבוא לפה ולהתחיל לנשק אותי! מזל שזה היה רק בראנדון ולא המנהלת שיכלה לקרוא למשטרה, פשוט לך אני אבוא אלייך מאוחר יותר" אמרתי בעצבים, מגלגלת את עיניי והולכת לכיוון הכיתה, הרחק ממנו.
לא היה לי את כוח להביט אחורה, להישבר מהמראה העצבני שלו וללכת במהירות להרגיע אותו מזעמיו המשתלטים עליו אבל זה מרגיש קשה יותר מרגע לרגע לקחת עוד צעד קדימה.
ידי אחזה בידית הדלת והיתכוונתי לפתוח אותה עד שאלנתן אחז בזרועי וסובב אותי אליו, מניח את שפתיו על שפתיי פעם אחרונה ועוזב את המקום...

דחף מסוכןWhere stories live. Discover now