אני רק מנחש שאני טיפה בלאגן,
ואולי אני סתם בודד או קצת מריר,
אבל אני יודע שיש בראש שלי סופת ברקים
והחזה שלי, הוא ריק.
• • •
מיכאלה
"אתה לא רוצה לדעת, תסמוך עליי"
"אני כן, אני רוצה לדעת מה יש בו שאין בי, ואז אני מבטיח שאני אעזוב אותך"
"אבל זה העיניין!! אני לא רוצה שתעזוב אותי!" אמרתי בעצבים, מגלגלת את עיניי בעייפות וניהיית מתוסכלת על ידו, בקושי מצליחה לסדר את המחשבות שלי בקו ישר שמרגיש כאילו הוא עובר בין קונוסים.
לקחתי את התיק שהנחתי על הריצפה, מביטה בו פעם אחרונה ונותנת לו היזדמנות להגיד משהו, כל דבר, אבל כנראה שהוא לא היחיד שפיספס את ההיזדמנות שלו, אלא גם אני.
יכול שזה ילדותי, יכול ליהיות שזה מתחכם אבל לא סיפרתי כי באמת לא רציתי שיעזוב, פשוטו כמשמעו. יש בי שני צדדים שאוהבים את ברנדון, הצד החברותי והצד הרומנטי אבל עם אלנתן...כל הלב שלי הוא הצד הרומנטי איתו וכל פעם שאני נזכרת באחד מהם כואב לי בלב ונוצרת לי הרגשת פיספוס והחמצת פעימה שגורמת לי לדמוע ובזה יש להם דבר משותף, שניהם גורמים לי להיתעצב.
דחפתי את לוי ששוב בא לדרכי, הולכת במהירות לכיוון הקפיטריה ועוברת בין הבנות המתלחששות בשנית, מרגישה את כל איבריי הפנימיים מתכווצים ממבוכה.
פרצתי את דלתות המתכת הגדולות בעצבים רק כשמבטים בודדים כוונו אליי וכל מה שהצלחתי לחשוב עליו היה השחור שראיתי כשהגעתי לשולחן, עיניי עצומות ועצביי נרגעו ברגע שהרחתי את ריח האוכל שהן קנו לי ולפתע אושר זה כמעט לא מה שהרגשתי.
אך עדיין האושר שפי מתרטב כשאני נוגסת בכריך החביתה עם ירקות, היה האושר הקטן שלי.
עדיין הייתי עצבנית, ועדיין הייתי מאוכזבת ועדיין המוח שלי כמעט עסק באלנתן שלא יכולתי כבר להניח לעצמי לשקט.
"מישהי רעבה..." מישל העירה בעוקצניות גורמת לי להביט בה במבט רציני ולהיתעלם, לחוס על חייה ולגרום לה לצחקק בכל מקרה.
"מה את רוצה ליום הולדת?" גאיה לפתע שואלת ומישל ממהרת להיצטרף לשיחה בעודי בולעת את הביס האחרון, מקשיבה להצעתה בחמימות רבה.
"אני רוצה....יום הולדת!"
"את הגיונית, תמיד היית. פרטי הסבירי ונמקי" מישל אומרת, גורמת לי לצחקק ולנסות לדבר, לגבור על צחוקה של מישל.
"יום הולדת רגיל. עם חברים מהכיתה, מהשכבה באיזה וילה ששכרנו, עם שתייה, בריכה, אוכל, כמו שילדה קטנה צריכה" אמרתי בחיוך, מביטה בשתי הבנות הנראות כאילו נרקמת במוחן תכנית יום הולדת מוצלחת.
אולי אני צריכה להקשיב לאמא, לנצל את הזמן הזה שיש לי ולאלנתן בנפרד בכדיי להיתרכז בשטויות של נערים, לשתות כאילו אין מחר ולחיות כאילו זה היום האחרון, זה מה שאני צריכה לעשות.
YOU ARE READING
דחף מסוכן
Roman d'amour**מקום 2 בתאריך 27.11.17* מיכאלה לא חוותה אהבה בחייה. היא לא יודעת מה זה ואיך לאהוב, אבל זה לא הפריעה לה. הורייה תמיד ייחלו שברגע שיגיע הזמן שלה, הזמן שתמצא את אהבת חייה, הם ייחלו שאותו גבר יהיה הטוב מכולם. בעל רמת השכלה גבוהה, מתוק עם נימוסים, א...
