דחף מסוכן

פרק 39 - אלפיי שנים

ליאור פרחי - תיזהר ממנה

עמדי שם במשך אלפיי שנים ולא פעם אחת היתנודדתי לדקה;
ביום שפגשתי בך,
הרגליים שלי רעדו.

• • •

11:55

רגליי רעדו ועוד שנייה עיניי יצאו ממקומן למשמע אבי מצידו השני של הדלת. הבטתי באלנתן באימה והוא מיהר להכניס אותי לחדר ולסדר הכל, "רק רגע!" הוא צעק מרחוק, דוחף את גופי בקלילות כאשר היסתבכתי עם התיק ובמהירות סוגרת את הדלת מאחוריי, מנסה להקשיב למה שהולך בחוץ...

אלנתן

שמתי חולצה שחורה וחלקה על גופי במהירות, מקפץ את דרכי אל הדלת בעודי שם מכנס אדידס לבן ופותח את הדלת באיטיות, זוכה למראו האלגנטי והמאיים של סהר אגם.
הוא חייך אלייך בקטנה וביקש להיכנס, הינהנתי את ראשי ופיניתי את דרכי בשבילו.
"במה זכיתי לביקור שלך סהר?" שאלתי באי הבנה, מביט בו בעודו מוריד את משקפיי השמש ומעביר את שיערו אחורה עם ידו, עיניו השחורות היו בדיוק כמו של מיכאלה ולרגע דעתי הוסחה למקום אחר ובמהרה היתפקסתי על עצמי, מביט בו בקפידות.

"אני דיי מקווה ששחכת את כל מה שהיה בינינו דנינו, פשוט לא יכולתי לתת למישהו להרוס את כל התוכניות שלי, במיוחד אחריי שתיכננתי במילא להרוג אותו אחריי עסקת הסמים. אז...התחלתי עכשיו עסק חדשה וכל האנשים בה מפגרים יותר מבלוק, וחשבתי שבגלל שאתה היחיד שבאמת יודע לעשות משהו כאן, תעזור לי"
הוא יותר קבע מאשר אמר, מחייך אליי את אחד החיוכים המחייבים שלו ובמהרה הרגיש בנוח להיתיישב על הספה השחורה, לבקש ממני כוסית וויסקי.
הינהנתי את ראשי בעודי מתקדם לעגלת המשקאות, מוזג בנינוחות לכוסות עגולות ורחבות משקה ממכר בשעה 12 בצהריים.

"אני יותר מאשמח מר אגם, אתה יודע שאצלי אין טינה אבל, בעוד שבוע וקצת לא אהיה פה, אני חוזר בחזרה לאמריקה" אמרתי בקלילות, מגיש לו את הכוסית המלאה למחצה ומיתיישב בכורסא מולו, מביט בו בעודו מהנהן בספקנות ועומד לפתוח את פיו.
סהר ללא ספק הוא האדם המוזר ביותר שיצא לי להכיר.
הוא היה אחד שיכול לתת לך את מלוא הביטחון שלו ולהפקיד בו את כל מה שיש לך ולך יש שתי אפשרויות, או לסמוך עליו או לקוות שהוא לא ייעשה כלום שיגרום לך להיצטער, זה הכל בגישה אליו.

היה קשה לי להאמין שהאישה היחידה שהצליחה למשוך את תשומת הלב שלי היא הבת של סהר אגם, לא פחות ולא יותר.
אם הוא יודע שהיא נמצאת בדיוק בחדר הסמוך הייתי מתחת לאדמה עוד היום.
"זה לא משהו שייקח יותר משבוע, מחר בצהריים אנחנו יוצאים לבאר שבע לקחת במקומו את ההזמנה של הסמים שהזמין ונקווה שהוא יגיע לשם בזמן...אלא אם איזו חפרפרת מניאקית אמרה לו שאנחנו באים, אחד וחצי תיהיה בבית שלי ותביא את הדברים שלך, סומך עלייך אלנתן" הוא חייך אליי בצדדיות והיה נראה מעט גאה ביכולת ההקשבה שלי, פרט מינורי שהופך לאות כבוד אצלו.
הוא הוציא את חבילת הסיגריות שלו מהכיס ושלף אחת החוצה, מציע לי אחת ואני ממהר לקחת, אספתי מהשולחן מצית והדלקתי את שתיהן כשיצאנו למרפסת עם הכוסות וויסקי, מניחים אותן על השולחן ומביטים על הבריכה אשר בה מתרוצצים מאות ילדים ומבוגרים.