פרק 15 - אופניים

4.1K 144 31
                                    

שאלת היום: מה אתם הכי אוהבים לאכול בראש השנה?

• • •

נעמי שמר - בראש השנה.

"לרכוב על אופניים בעיר זה מרגיש בודד,
אולי לא הייתי צריך להרוג את כולם"

• • •

אלנתן

17:34

"דנינו!" קריאתו של שרלוק נשמעה מרחוק, נשמעת כעצבנית ועייפה. עצרתי את הליכתי המדדה במסדרון והרמתי את משקפיי השמש שנחו על גשר אפי. מביט בו מתקרב אליי בריצה קלה והיתנשפויות מעטות.

"מה קורה נבו?" שאלתי אותו בחיוך קורן, מכניס את ידיי לתוך כיסיי מכנסיי ומביט לתוך פניו הרגזניות.
"איפה היית?! שלושה ימים אני מנסה להשיג אותך"

"החלמתי שרלוק, מירייה. לא היה לי ממש זין להיתעסק בזה"

"אז אני מקווה שאתה מרגיש טוב עכשיו כי אנחנו קרובים אלנתן! אל תוותר עכשיו, כל כך קרובים!"

"למה אתה מתכוון? קרובים למה?"

"ליוחאי, הוא כאן בחיפה"

עיניי כמעט יצאו ממקומן ולא יכולתי להאמין למה שאוזניי שומעות. יוחאי...כאן? הוא כאן! ברגע שנתפוס אותו אני עף מכאן! אני צריך את האקדחים שלי! אני צריך אנשים! אני חייב ציוד אני...אני טס מכאן. אמרו לי לא פעם שאני יהיר, חושב תמיד קדימה מבלי לשים על אחרים ואת האמת זו הסיבה שאני איפה שאני היום. קשור לטובה בשביל חבר,  ביחסים גרועים עם אבא שלי, ובקטע עם נערה.

תמיד אמרו לי שאם אתה מתחיל משהו אתה גם חייב לסיים אותו, אין חצי עבודה ואין הנחות בדרך אבל גם אף אחד לא אמר שאי אפשר להנות תוך כדי...

• • •

מיכאלה

היא לא הבינה את הקושי שלי, היא גם לא הייתה צריכה. היא לא צריכה לנחש שאני מאוהבת בו או רק כפופה רגשות שלי כלפיו והיא לא צריכה לגרום לי לצאת מזה. תמיד חשבתי שברגע שאהיה מאוהבת במישהו גאיה תיהיה הראשונה שתדע מזה, שתייעץ לי, שתרגיע אותי, שתדבר איתי, שתסביר לי דברים, שתתמוך בי לפניי הפעם הראשונה אבל עכשיו זה רחוק כמו שנות אור. הייתי צריכה את העצות של החברה הכי טובה שלי, את הדיבור הזהיר ואת ההערות העוקצניות שלה אבל פחדתי לספר אז...לא סיפרתי.

המזוודה השמיעה רעשים מעצבנים תחת המדרכה הסדוקה, ומלאי הבגדים שהספיק לשלושה ימים היה כבד ביותר.
כשבאתי לקחת בגדים מהבית אבא אפילו לא דיבר אליי, הוא רק הביט בי במבט עצוב ומרחם כמעט כאילו רצה לבכות אבל שמר את זה לעצמו. אמא לעומת זאת בכתה כל כך הרבה עד שחשבתי שיגמרו לה הדמעות, אבל היא הייתה הגרועה ביותר מבין כולם. אמרתי לה שאני הולכת לגאיה לכמה ימים אבל היא היתחננה שאשאר והכל היה יותר מדיי.

דחף מסוכןWhere stories live. Discover now