רומאנס 8:18 "הכאב שחווית והרגשת עד עכשיו לא יכול להישתוות להנאה שכבר קרבה"
• • •
מיכאלה
דפקתי חלושות על דלת חדרו של אבא, יכולה להרגיש את מבטו של טיראן שקוע בגבי בזמן שהוא יושב מאחוריי עם סיוון. פתחתי את הדלת באיטיות, רואה את גופו החזק והבריא כנראה מתחיל להיתהלך בחדר כאשר הוא מדבר בטלפון בעצבים. "לא אכפת לי כמה זמן זה ייקח אני רו-"
"אבא" קטעתי את רצף דיבורו הזועם, אך לא הצלחתי לתת לו להפנות את תשומת ליבו אליי.
ידעתי שברגע שאחזור הדברים לא ישובו על קנם, ואבא לא יוכל להביט בי במלוא האהבה שלו כמו פעם, אלא רק אהיה תיזכורת מעכשיו לאיך שקיבל את התקף הלב השלישי שלו בחיים הללו. "אבא אני...מצטערת" אמרתי בנואשות, מתקדמת אליו בצעדים גדולים אך הססניים וכמעט היה בלתי אפשרי שלא לשמוע את הלב שלי פועם בחוזקה מחזי בכל צעד שאני עושה. הוא היסתובב אליי סוף סוף, עיניים שחורות כמו הלילה שנפגשות בשלי ונראות בדיוק אותו דבר יוצרות רצף דמעות מלוחות מעיניי.
לא ידעתי מה להגיד, לא הבנתי מה עושים במצבים כאלה כשיש בן אדם שאתה דואג לו יותר מהיקום ובכל זאת עכשיו אתם מרגישים כמו זרים.
עוד לפניי שהספקתי להבין משהו, לעכל את המצב שאני עומדת בו, הוא היסתובב אליי במהרה ועטף אותי בחיבוק הגדול שלו. צחקתי לעצמי בשקט וחשבתי כמה עוד חיבוקים אקבל היום, אבל מבין כל אלה שקיבלתי, שלו היה הכי משמעותי בשבילי. זה היה החיבוק הכי נעים, חם ועוטף אהבה שהרגשתי ממנו מזה כמעט ארבעה ימים ומשום מה כבר לא כעסתי על הכל.
"אני מצטערת אבא, אני כל כך מצטערת אני לא היתכוונתי לגרום לך לזה, לכל זה. אני אוהבת אותך יותר ממה שתוכל לתאר, אתה הבן אדם הכי קרוב אליי בכל העולם הזה ואתה יודע כמה זה נדיר שאני אפילו רק מחבבת מישהו. אז...אפשר שנחזור ליהיות מה שהיינו? מן חברים טובים שלגמריי רואים שהם משפחה?"
היה שקט לכמה שניות, הוא בטח עיכל את כל מה שאמרתי לו עכשיו, הנה אני מדברת כאילו זה היה הנאום הכי קשה לשמיעה בחיים. אבל בשבילי זה צרך כל טיפת יכולת דיבור והקצנה לאהבה שהייתה לי אליו איי פעם. אף פעם לא הייתי טובה בדיבורים, ובטח שלא מעשים, אבל איכשהוא תמיד מצאתי את עצמי יודעת להסביר יותר את הרגשות שלי.
"זה בסדר, הכל בסדר עכשיו כשאת איתי. זה פשוט ש...אני איבדתי אותך כל כך הרבה פעמים כשהיית קטנה, תינוקת ובקושי ידעת מי אני. עשיתי טעות, לא הייתי שם כמעט כשהיית עוד פעוטה והכל בגללי ובגלל איזה אחד, עשה צרות הבן אדם הזה, אבל זה סיפור לזמן אחר. כל פעם שאת רחוקה ממני, את לא תוכלי לחוות את הכאב שאני מרגיש, כשאת הולכת ממני ככה גם הלב שלי הוא הולך, ואיך אוכל לחיות בלי הלב שלי?
את הבת שלי, החיים שלי, וכל מה שאני איי פעם אוהב יותר מאת עצמי, אל תעזבי אותי יותר, ברור לך? ותחזרי הביתה, בבקשה" הוא הרחיק את גופי משלו והעמיד אותי צמוד אליו, מחזיק אותי מפניי הרטובות בזמן שמניח אין ספור נשיקות על מצחי ומלטף את לחיי הספוגות.
YOU ARE READING
דחף מסוכן
Romance**מקום 2 בתאריך 27.11.17* מיכאלה לא חוותה אהבה בחייה. היא לא יודעת מה זה ואיך לאהוב, אבל זה לא הפריעה לה. הורייה תמיד ייחלו שברגע שיגיע הזמן שלה, הזמן שתמצא את אהבת חייה, הם ייחלו שאותו גבר יהיה הטוב מכולם. בעל רמת השכלה גבוהה, מתוק עם נימוסים, א...
