שאלת היום: צחקתם הרבה היום?
• • •
אתה אף פעם לא יודע עד כמה רעיל בן אדם עד שאתה נושם אוויר נקי יותר...
• • •
מיכאלה
הוא לבש את המכנס שוב, הולך למראה בקצה החדר ומסדר את עצמו בהיתנהגות אדישה לגמריי. הוא שכח כבר את מה שאמרתי? היתגבר על מה שהרגשתי? איך בן אדם יכול ליהיות כל כך אכזרי אחריי שמישהו שפך בפניו את כל הרגשות שלו וכל החששות ופשוט זורק אותם אחריי...לילה אחד?
ואחרי כל זה אני עדיין שואלת את עצמי למה אני לא שונאת אותו, אני את שלי עשיתי אז למה אני צריכה בעצם ליהיות פה?
אני יודעת ששום דבר לא ייצא מאיתנו, הוא הבהיר זאת בעצמו ואני יכולה ללכת כחופשיה ולא כבולה לדבר, לא שהייתי לפניי.
אבל משהו בכל זאת מגביל אותי אליו כמו שרצועה מגבילה כלב.
"אתה שוכב כדי להרגיש גבר? בגלל הירייה אתה חושב שזה מוריד ממך ואתה צריך להרגיש שאתה לא חלש?!" שאלתי בעצבים, זורקת את הבקבוקים על המיטה ונעמדת קרוב יותר אליו בזמן שהוא מתקרב אליי במבט נוקב. הוא לבש מעליו את החולצה בזמן שהצלחתי להגניב מבטים מלאים בריר ותאווה על גופו השרירי והשזוף, קעקועים אחדים עם משמעות נסתרת ויופי שמעורבב עם סקס אפיל לוהט.
ההפרש גבהים בינינו היה מצחיק, כמעט היה כמו להיסתכל על הגמד והענק בנסיבות שונות. "אני תמיד שוכב כדי לשכוח, הפעם זה כדי שכוח אותך" הוא הרצין, לא אמרתי מילה והשקט הרג אותי. הלב שלי נכרח לי ונשרף באיטיות כשהוא שותק אחריי המשפט והייתי מוכנה לשלם לו בכדיי שימשיך לדבר!. בבת אחת הכל נשכח, כל המקרה וכל הבעיות שחוויתי. לשכוח...זה מה שאני צריכה. אני צריכה לשכוח...אבל אני לא רוצה!
היתעצבנתי כל כך, התחלתי להיתקרב אליו יותר ויותר כשעיניו נודדות לכל מחווה קטנה והוא מבהיר כל נשימה מגופו.
ידו נאחזה בקצה הקוקו הגבוה שלי, מושכת בקצוות הדקים מעט כלפיי אחורה וגורמות לי לפתוח את פי מהכאב. עיניי השחורות היתרוצצו לכל עבר, פחדו כל כך עד שרגליי איימו לנזול על הריצפה. אלנתן...נוגע בי, מסתכל עליי, משכר אותי ואני לא עושה דבר בכדיי לעצור את זה ואני גם לא מתכננת. שפתיו נעות לפי שפתיי הכאובות ואז...בן רגע זה קרה, שפתיו הוטחו על שלי בחוזקה. הרגשתי ניצוצות בכל מקום, כאביי בטן שלא הרגשתי לפניי ורעד שעבר בכל גופי שלא יכולתי להסביר. הרכות והאגרסיביות הייתה משהו שיכולתי לטבוע בה כל הזמן, וכל עצב בי היה נתון לגופו.
הוא רוצה לשכוח אותי, שיתרחק ממני אבל אני לא מסוגלת לתת לו לעשות את זה. שפתיי נלכדו עם שלו, נותנות לו לעשות את העבודה כמו שצריך בזמן שכל מה שאני חושבת עליו זה הזרמים שאני מקבלת בחלקי התחתון. ידיי מוצאות את צווארו ונאחזות בו בחוזקה, נועצות את ציפורניי בעורו החם. ההרגשה הזו יכולה להמיס את האדם הרע ביותר בעולם, הנשימות המהירות ודפיקות הלב הקצרות היו מה שהמשיך להניע אותנו לכיוון המיטה. נופלים ברשלנות, גופי על שלו, לא מסוגלת לדעת שובע.
YOU ARE READING
דחף מסוכן
Romantizm**מקום 2 בתאריך 27.11.17* מיכאלה לא חוותה אהבה בחייה. היא לא יודעת מה זה ואיך לאהוב, אבל זה לא הפריעה לה. הורייה תמיד ייחלו שברגע שיגיע הזמן שלה, הזמן שתמצא את אהבת חייה, הם ייחלו שאותו גבר יהיה הטוב מכולם. בעל רמת השכלה גבוהה, מתוק עם נימוסים, א...
