פרק 40 - פחדן

2.9K 144 25
                                    

Maroon 5 - Animals.

הפחדן שבגברים הוא גבר שמעורר את אהבתה ותשוקתה של אישה אליו, מבלי הכוונה לאהוב אותה בכלל.

• • •

18:50

"היא מהממת! הצבע שלה מהמם והיא בטוח תשב עלייך מושלם אלי!" אמרתי כמו ילדה קטנה, מביטה בחולצה לבנה וארוכה של מותג יוקרתי שבטוח תשב עליו יפה. הבטתי בו בעודו מסתכל בבילבול את זרועי, ניהיה מעט לחוץ כאשר הוא מתקרב אליי ומדביק מעט מהחרדה שלו אליי. "אלי, מה יש לך?" שאלתי בציחקוק לחוץ, מביטה עליו כשהוא מרים את זרועי ומסתכל עליה בקפידה...מביט בסימני החתיכה שלי.

"אני מצווה עלייך....לחתוך את עצמך ולתת לנהוראי ללקק לך את הדם"
גאיה אמרה באי נורמליות, מביטה בי בהיתלהבות בעוד שנהוראי ניראה צמא לכל העיניין הזה.
היינו חבורה מטומטמת וקטנה, לא מבינה מהחיים שלה ולא רוצה לחשוב על ההשלכות.
אחד מהמשחקים שלנו היה שבימיי הולדת, הילד שחוגג יכול לבקש הכל, או לצוות, וזה מיד ייקרה. ידעתי שהציווי המאתגר של גאיה היה כנקמה על שנה שעברה כשציוויתי עלייה ביום הולדת שלי לרוץ פעמיים את כל סיבובי הריצה בשבילי ולאכול את כל האוכל המקולקל שנשאר במקרר על מנת שלא אצטרך לנקות אותו, וסתם כי נהניתי לראות אותה סובלת.

חוץ מזה, אלו רק כמה חתכים אני אשרוד את זה...

"זה באמת כלום אלנתן, לא ניסיתי להיתאבד או משהו אם זה מה שחשבת" אמרתי בגיחוך, מביטה בו בעודו נראה שעוזב את העיניין אך זה נראה שזה ממשיך להטריד אותו.
אולי כן קרה משהו אחריי הפעם הראשונה שחתכתי...
דיי אהבתי את ההרגשה הזו של השיחרור, הטיפות דם שזולגות ממף נותנות לך את קמצוץ החופשיות שאת מצפה לי וכשהיא מגיעה זו תחושת אופוריה מגעילה ונעימה בו זמנית, לרגע לברוח מכל המציאות הזו ולהיתמקד רק בך, ובעובדה שאתה בעצם מאבד דם להנאתך.
היתמכרתי להרגשה הזו אבל לא יכולתי לתת למישהו לדעת אז עשיתי זאת כשאף אחד לא היה בבית, בחדר עם דלת סגורה, להב חד ללא חלודה ובעיקר עבדתי על הזרוע השמאלית שלי, היא הייתה החלשה שלי אז במקרה ו...לא הייתה לי בעיה לאבד אותה.

"יכול ליהיות שפעם אחת זה היה רק בצחוק, ואחריי זה ניהיה פחות בצחוק כזה?" אמרתי בספקנות, רוצה שיירד מהנושא הזה כמה שיותר מהר בכדיי שנוכל לצאת מכאן.
"מיכאלה מה חשבת לעצמך?! שתחליטי שזה נכון בשבילך?!"

"זה היה משהו אישי אלנתן! לא היית צריך לדעת וזו בעיה שלך שהיתעמקת בזה אז תשחרר!"

"לא אני לא! מיכאלה בו-"
הוא רצה להגיד משהו אבל אני כבר איבדתי כל רצון לשמוע אותו. הנחתי את החולצה בחזרה על המדף ויצאתי מהחנות, שומעת את קריאותיו המאופקות של אלנתן מאחוריי.
עוד לפניי שהספקתי להגיע לחנייה שבה שמנו את הרכב הוא אחז בידי ועצר אותי מללכת, מסובב אותי אליו ומעמיד אותי מולו.

דחף מסוכןWhere stories live. Discover now