דחף מסוכן

פרק 16 - גאולה

שאלת היום: אין לי כוח היום ♡

אם אני הגאולה שלך...ברוך הבא לגיהנום.

The Wanted - walks like riahnna

• • •

אלנתן

קנה אקדח קטן וקר הוצמד לעורפי, גורם לכל גופי להפוך לעור ברווז אך לליבי עדיין ליהיות שקט. ידעתי שהוא לא יוכל לירות בי, הוא לא היה עושה זאת בחיים כל עוד זה תלוי בו ולא הוראה ממישהו אחר.
"תוריד את האקדי יוחאי, אתה לא מאיים על אף אחד" אמר נבו, נראה נינוח כל כך שהמשיך לאכול את האוכל שלו בזמן שיכולתי להרגיש את האקדח בעורפי.

"אולי תסגיר את עצמך יוחאי, תבלה כמה דקות יפות ואז נירה ממך את הצורה" אמרתי בחיוך רחב וציחקוק עדין, יכול להרגיש במבטו המאויים וגמיעת רוקו האיטית והמפוחדת. אבל לעומת המצב, בדיוק יצאתי מהיתאוששות קצרה וממש לא הייתי רוצה לחוות זאת שוב, או בכלל למות, יש לי יותר מדיי למה לחיות. ירייה אחת חדה ומהירה לכיוןן קערת הסלט של נבו שנשפכה, נשמעה ברקע וכל האוכל היתפזר על הקיר כשאנחנו מסתכלים על יוחאי מופתעים.

ידענו שהוא לא צוחק עכשיו, אפילו לא אדיש או רחמן, הוא באמת רוצה משהו. לרגע עברה בי מחשבה קטנה של האם סהר שלח אותו?
יכול ליהיות ששניהם עלו על זה שאני רוצה לסכל הכל ופשוט...שלחו את הטוב שלהם אליי, הם לא יכלו לתת לי לעבור בשתיקה.
"מה אתה צריך יוחאי?" שאלתי אותו בעצבים, קם ממקומי במהירות ונעמד מולו בשחיקת שיניים, מחזיק את האקדח השחור שהיה מודבק מתחת לשולחן. זה כמו המערב הפרוע כאן, אתה לא תראה מישהו חכם מבנינו שאין לו אקדח.

"אני צריך שתחזור לחור שבאת ממנו. אתה מתחיל לשבש לי כאן תוכניות שלקחו חודשים ואני לא אתן לזה לקרות"

"גם אני לא ממש מתרגש ליהיות פה, ואם הייתי יכול הייתי טס מפה עוד הלילה אבל מה לעשות שעכבר כמוך מתחיל לפשפש לי בתוכניות"
במהרה שמתי לב לעוד אדם שעמד בפתח הדלת, בידו אקדח עם כנה ארוך ושחור שהיה נראה כמו רובה חצים. הוא כיוון זאת אל נבו וירה אחד בדיוק לצווארו ממרחקים רבים,
עיניי נפערו בבהלה ורצתי לגופו השוכב של נבו עם החץ שתקוע בגרונו.

"מה היה שם?!" צרחתי בעצבים, מוציא את זה מצווארו ומביט בטיפות שחורות שמטפטפות ממנו. "זה רק חמור הרדמה. אל תתעסק איתי אלנתן, תרד.מזה" במילים אלו הוא החווה את ראשו לאדם המסווה בשחור, ובין רגע האקדח הגדול היה מופנה אליי. גופי היצטמרר ועיניי היו אדישות לחץ שנורה במהירות לצווארי, מזרים אל גופי את החומר המרדים...