פרק 12

2.3K 187 221
                                    


היי בנות! איזה כיף ולא כיף שוב לחזור!
כיף להיות פה, לכתוב לכן.
לא כיף שהייתי בפולין ועכשיו אני לומדת למבחן במחשבים:(

רציתי לומר תודה לכל האיחולים של תהני בפולין, אני רוצה למסור לכן שהיה לי מושלם. אם עדיין לא טסתם או אם תהיה לכן האפשרות לטוס בעתיד, לכו על זה מבלי להסס!
זה מסע מדהים, קיבלתי המון שיעורים לחיים עצמם ובאמת חזרתי בלי מילים. וואו אחד גדול.

אז ללא חפירות מיותרות, בואו נחזור לאל והראל איפה שעצרנו איתם!👇👇

Crazy in love - Beyoncé ❤️

~~

הראל עמד מאחורי הדלת של חדרה של אל בבית החולים, אחז בידית נכנס לחדר, גורם למבטה של אל לעבור מהטלוויזיה אליו בבהלה.
בדרך כלל מודיעים לפני שמגיעים או לפחות דופקים בדלת, אבל הראל לא יכול היה לחכות עוד רגע, וישר פרץ לתוך החדר.

הראל הסתכל על אל ואם ללב היו שפתיים אז הוא היה מחייך, "שלום לך." חיוך שובבי היה על פניו והוא התקרב למיטתה שבה שכבה.

אל הסתכלה עליו ולא יכולה הייתה שלא לחייך גם, "ושלום גם לך," השיבה לו.

״הגעת מהר." הוסיפה.

״השתדלתי את יודעת." הוא קרץ לה ושלח את ידיו לחיבוק, ולכן אל התרוממה וחיבקה אותו.
עדיין זה מוזר לה כל הקטע הזה, אף פעם היא לא הייתה בדבר כזה, מצב שבו יש לה קטע עם איזה מישהו, דיבורים ועניינים, ככה שזה כל פעם מפתיע אותה, אבל לאט לאט היא מתחילה להתרגל.

"מה קורה?" שאלה כשהתיישב בכיסא שליד מיטתה, ממש איפה שליב ישבה לפני כעשרים דקות.

״מעולה, אבל את יותר מעניינת עכשיו. מה קורה איתך?" עיניו של הראל הראו דאגה.

ברגע שבו הוא קיבל את ההודעה ממנה על כך שהיא איבדה את ההכרה והלכה לבית החולים, הוא הרגיש את הלב שלו נופל לתחתונים מהדאגה.
הוא הרגיש אשם אפילו, שהוא לא יצא מהמכונית כדי ללוות אותה למעלית, או אפילו עד לדלת הבית, שאז הוא היה מוודא שהיא נכנסה בשלום הביתה והכל טוב איתה.

שְמוֹנֶה עֶשְֹרֵה - EighTeenWhere stories live. Discover now