אני מצטערת אם הפרק הוא לא ארוך מידי, פשוט יש לי מלא עומס בזמן האחרון בגלל שעוד מעט חוזרים ללימודים, ועם העבודה ועוד המון, אבל הנה פרק שאני מקווה שתאהבו ולא תהרגו אותי בסיומו!
ותודה על האלף צפיות, זה ככ לא מובן מאליו, ואנחנו עוד שניה על האלפיים צפיות וכל פעם מחדש שזה עולה אני רק מרגישה שבא לי להתעלף מהתרגשות. תודה ענקית אהובות שלי, אתן מדהימות!
אז, לפני שאפרוץ בספוילרים, לכו לקרוא👇❤️
Five More Hours - Chris Brown & Deorro 💥💥
~~
הראל כרך סביב מותנו את המגבת ויצא מהמקלחת. הוא הלך לעבר הארון, פתח אותו והתחיל לחפש בגד לשים, לבסוף החליט על הג׳ינס השחור שלו עם החולצה הלבנה יחד עם הבלנסטון החומות שלו.
וכמובן שכל זה לקח לו דקה וחצי להחליט.
הראל התחיל לסדר את שערו, יותר נכון את הבלורית שלי שלא תתעופף באוויר באי-סדר, אלא שתהיה במקום שהיא אמורה להיות ושלא תזוז.
שם דאורדוראנט, שני שפריצים של הבושם וכל מה שנותר הוא לחכות שדניאל ישלח הודעה שהוא בחוץ.
בזמן הזה הוא הניח את ראשו על כרית מיטתו ועצם את עיניו. הלוואי וזה היה באמת המצב שהוא היה יכול לעצום את עיניו וככה לשכב במיטתו ולישון.
כל מה שהוא רצה זה לישון, עפעפיו לא הפסיקו לנוע מהניסיון שלהן להיסגר וסוף סוף הוא יוכל לסגור את עיניו באופן סופי ולהירדם.
דניאל שלח הודעה לגבי הפרטים של המסיבה, ולפי ההודעה המסיבה הולך להיות בר חופשי, כלומר טונות של אלכוהול ובעיקר המון ילדים סטולים. לרונה יש חברה שמארגנת מסיבה בבית שלה ומזמינה המון ילדים. רק שלא יהיה חנוק מידי.
להראל אין בעיה עם מסיבות, כל עוד אין ריח חזק מידי של עישון ואין צפיפות יתר. שני הדברים השנואים עליו.
הראל לא סובל ריח של סיגריות ובכללי; ריח של עישון עושה לו חלחלה בגוף. דבר שני שהוא לא סובל במסיבות היא כמות האנשים הגדולה, כשהוא מנסה לזוז ומיליון נדבקים אליו והוא צריך לדחוף כדי לעבור. כן, הוא בהחלט לא נהנה מזה.
YOU ARE READING
שְמוֹנֶה עֶשְֹרֵה - EighTeen
Romance״אני אדאג שכל יום יהיה משמעותי עבורך.״ אמר לה, האמין בזאת ורצה לעשות הכל על מנת להצליח במטרה שהציב לעצמו. אך השאלה אם היא תסכים לזה. ~~ מה אתם הייתם עושים אם הייתם יודעים שהחיים שלכם מוגדרים בטווח מסוים של שנים? מה הייתם רוצים להספיק להגשים? סיפורה...
