פרק 14

2.1K 208 173
                                    


יש לי תחושה שבסוף תהרגו אותי עם הסיומים המעצבנים שלי.

אבל לפרק!

~~

צליל התראה נשמע מהטלפון של אל. היא לקחה אותו והתיישרה משכיבה לישיבה. היא ראתה שהיא קיבלה הודעה מהראל, בלעה את רוקה ופקחה את עיניה בפליאה.

היא נשכה את שפתה, היא בהחלט לא ציפתה להודעה כזאת מהראל-
׳אני ואריאל לא יחד, לא היינו יחד ולא נהיה יחד. הלכתי אפילו לוודא את זה בשבילך והדגשתי לה שאין בינינו כלום. עכשיו, את עדיין דואגת או שאת צריכה להמשיך לחשוב על זה?׳

הוא אשכרה הלך עד לאריאל הזאת הביתה בשביל להוכיח לה שאין ביניהם כלום? הוא הלך עד לאריאל כדי להגיד לה שעידן היזיזות ביניהם נגמר?

׳אני באמת לא יודעת מה לומר׳ כתבה לו בכנות.

היא לא ידעה אם עליה עכשיו פשוט לזנק עליו בנשיקה סוערת או להיות קלאסית ולא לעשות עם זה כלום, כי בסופו של דבר הוא השנייה סגר עניין עם מישהי שכן הייתה איתו, או מה שהם לא היו, זאת תמיד ה-טעות ישר לקפוץ לתוך משהו.

כמובן שהיא רוצה, היא מעוניינת בהראל ואין לה סיבה להתכחש למציאות שבה היא נמצאת. אבל בכל זאת היא לא עומדת לקפוץ על הראל רק בגלל שהוא סיים משהו שהוא היה אמור לסיים כבר מזמן.

׳מה שאת חושבת׳ הראל השיב לה, הוא כל כך רצה כבר להרגיש את מגע שפתיה על שפתיו, לטרוף אותן.

הוא קיווה שהיא תענה לו בחיוב, הוא רצה שהיא תענה לו בחיוב והוא היה צריך שהיא תענה לו בחיוב.

הוא רוצה את אל מאוד, הוא מחכה להסכמה שלה כבר בקוצר רוח, הוא כל הזמן הזה רק חיכה לאישור ממנה. אבל הוא מכבד אותה ונותן לה את כל הזמן שבעולם להחליט מה היא רוצה.
גם אם בסוף היא תבחר לא.
הוא לא יאהב את הבחירה אבל עדיין הוא יקבל אותה ויכבד את אל בכל בחירה שתבחר.

׳אני לא רוצה שדברים יקרו יותר מידי מהר׳ השיבה לו לאחר דקה של מחשבה.

׳אומרת זאת שיש לה שנה אחרונה לחיות,׳ כתב בציניות עם עקיצה קטנה, ואז הוסיף-

שְמוֹנֶה עֶשְֹרֵה - EighTeenWhere stories live. Discover now