לילי לונה פוטר (פאנפיק)

פרק 10-המשחק

פרק 10-המשחק
התחלתי להקיף את המגרש הרגשתי מצויין, הסתכלתי טוב טוב מסביב עד שראיתי אותו!, הסניץ', הוא היה בדיוק מעל ראשו של החובט, ראיתי שגם המחפש של סלית'רין ראה אותו, טסתי במהירות עוד שניה תפסתי אותו, הוא כמעט נגע באצבעות שלי, כן!תפסתי אותו!, "זהירות לילי!" שמעתי מאחורי , ואז בום!, שוב הכל נהיה שחור.

"לילי מתוקה? את בסדר?" שמעתי את אמא, "כן" עניתי, "כמה זמן אני מחוסרת הכרה?" שאלתי, "שלושה שבועות אבל גברת פומפרי הרדימה אותך שוב ושוב כשכמעט התעוררת אז זה לא בגלל המכה" אמא אמא ברכות, פתחתי את עיניי רק אמא ואבא היו שם, "מה קרה במשחק? הפסדנו?" שאלתי בבהלה את אבא, "ניצחתם! בזכותך!" אמר אבא בגאווה, וחייכתי, "בואי תשתי את זה" אמרה גברת פומפרי, "המשחק הזה רק פוצע" מילמלה, שתיתי ונירדמתי. כשהתעוררתי הייתי כבר במאונות של הבנות, אמא שלי ישבה בצד וקראה בספר, "היתעוררת לילוש?" שאלה אמא, "כן" עניתי "איזה יום היום?" שאלתי, "מחר חוזרים הביתה, נגמרה שנת הלימודים, אבא חזר לעבודה נשארתי פה כל הימים האלו, אני אסע איתכם ברכבת" אמרה אמא, "רגע מי זכה בגביע הבתים? ובקווידיץ'?" שאלתי לחוצה, "גריפינדור זכתה בשניהם מתוקה" אמרה אמא וישרה אלי מבט וחייכתי, אמא זימנה אוכל מהמטבח ואכלתי, אחר כך אמא עזרה בשבילי את החפצים שלי ואני שמתי את כתי בכלוב שלה ואת טופי בכלוב שלה, ואז הדוויג הגיעה עם מכתב, הוא היה מאבא.
ללילי לונה וג'יני פוטר היקרות
היי לילי וג'יני זה הארי/אבא אני מכווה שלילי כבר מספיק בריאה בשביל לחזור הביתה לחופש נתראה בבית
מהארי פוטר
"מה זאת אומר? היה סיכוי שאני אשאר בהוגוורטס אם לא הייתי מספיק בריאה?" שאלתי את אמא, "כן, אבל אל תדאגי את מספיק בריאה" אמרה אמא וחייכה.
***יום למחרת***
התעוררתי על כיסא מעופף בחדר המועדון כשג'יימס עומד בצד אחד שלי ואמר מהצד השני, "אצא היא התעוררה!" אמר ג'יימס, "מצויין!" אמרה אמא, "בואו נלך לרכבת" אמרה אמא וירדנו למידשאות ואז עלינו לרכבת, "תשתי את זה מותק תישני בדרך" אמרה לי אמא והביאה לי כוס עם מיץ שקוף, "אני לא רוצה לישון, אני רוצה ליראות את דרק והילי" אמרתי, "הם בתא לידינו, לקרוא להם?" אמרה אמא, "כן" אמרתי בחיוך ואמא יצאה החוצה, לאחר כמה שניות נכנסה ואחריה דרק וליהי, חייכתי ורק נתן לי נשיקה על הלכי, "אני חושב שהיית מעולה במשחק!" אמר דרק, "איזה משחק זה נגמר אחרי חמש דקות?" אמר ג'יימס בחיוך וחייכתי.
הגענו לרציף, ירדתי למטה ופגשתי את אבא, הפעם הוא רץ אלי והרים אותי מהכיסא, אלבוס ירד מהרכבת, הרבה זמן לא ראיתי אותו ,"אל!" צעקתי ורצתי עליו לחבק אותו, הוא נתן לי חיבוק קצר ועזב אותי והלך, הייתי עצובה, "אל מה קרה?" אמרתי בעצב, "סוורוס?" אמר אבא ברכות ואמא נתנה לו מכה, "תני לי לסיים ג'יני, סוורוס הכל בסדר?" המשיך אבא ברכות, "אולי די! אתה לא אוהב אותי בכלל אתה אוהב רק את לילי וג'יימס!" אמר אלבוס, "זה לא נכון" לחשתי' "הוא המון פעמים בא להוגוורטס כדי לדבר איתי ולהשלים אבל נעצר כי רצה לתת לך שקט" לחשתי, אמא הרימה אותי לידיים והעלימה את הכיסא, הלכנו לאוטו, כל הדרך באוטו ג'יימס ניסה להצחיק אותי והצליח, אבל כל פעם שהסתכלתי על אלבוס התעצבתי שוב. 

---------------------------------------------------------
אני יודעת שזה מוזר שככה נגמרת השנה אסל תזרמו איתי😂😅