פרק 22-התרגיל המרושע של דן

218 9 1
                                    

פרק 22-התרגיל המרושע של דן
"אני לא יודעת" אמרתי ונעצרתי, "הם בטח עכשיו כבר בעבר,מנסים לתקן אותו" הוספתי, "חייבים לחזור עד שהם יחזרו, אין לנו מכונת זמן" אמרה הילי,  "את צודקת" אמרתי ונאנחתי, "תפסו בידיי" אמרתי והם תפסו והישתגרנו להוגסמיד, רק עכשיו שמתי לב, כבר חג המולד, "קר לי" אמר הוגו, הוא רעד וכך גם דרק והילי, כיוונתי את השביט שלי לתיק של הרמוני ואמרתי. "אציו מעילים!" תוך שניה ארבעה מעילים קפצו מתוך התיק, נתתי לדרק את הירוק, להוגו את הכחול, להילי את הורוד ולקחתי לעצמי את הסגול, נינסנו בשערים של בית הספר, עלינו במדרגות לחדר התגוננות מפני כוחות האופל, איכשהו הרגשתי שלשם אני צריכה ללכת בגלל אבא, פתחתי את הדלת, אבא הפנה מבט ליראות מי ניכנס, "לילי?" הוא שאל מופתע והינהנתי, "כוח חמש דקות להתאמן ילדים" אמר לכיתה ויצא החוצה, "יש התקדמות במשימה? הכל בסדר?" הוא היתקופף אלי ושאל, "כן כן ולא" עניתי, "כן יש התקדמות כן הכל בסדר לא אין היתקדמות" הוספתי, "מה קרה?" שאל, "הלכנו לבית הקשישים, שם מר דיגורי תקף את דרק-" אמרתי ודרק קטע אותי, "שם לילי ממש הצליחה! היא לקחה לו את השרביט, אילצה אותו לדבר, אחרי שכמעט יצאנו הוא רצה לשתק את לילי אבל היא הסתובבה בדיוק כשכיוון עליה את השרביט ולקחה את השרביט שוב! זה היה פשוט מדהים פרופסור פוטר!" אמר דרק בהתלהבות ואבא ניראה שמח ומרוצה מאוד, "אז הוא אמר שהוא לא יודע איך דלפי קשורה עליו, והיא חוזרת בזמן עם ג'יימס וסקורפיוס בשביל להציל את סדריק דיגורי" סיימתי לספר ואבא ניראה חושש מאוד, "סדריק... הטעויות שלי... הוא רוצה... לתקן אותן?" שמעתי את אבא מגמגם תוך כדי שהוא הולך הלוך וחזור במסדרון, "טוב בנתיים תחזרו לשיגרה, הוא בעבר ואין לנו מה לעשות עם זה" אמר לנו אבא, נפרדתי ממנו עם חיבוק ואז עלינו לחדר מועדון של גריפינדור ודרק לסלית'רין.
היינו בכניסה ליד האישה השמנה, "תיראו תיראו פוטר וחבריה" שמעתי והיסתובבתי, זה היה דן, "מה אתה רוצה?" שאלתי, "להביא לך שוקולד" אמר והביא לי קוביית שוקולד בצורת לב, "אני מחכה פה תאכלי ותחזרי" אמר בחיוך זדוני, הרמתי כתפיים כמה אכפת לי ונכנסנו לחדר מועדון, אכלתי את הקובייה, הרגשתי שאני מאוהבת בטרוף בדן, "טוב אני יוצאת אהובי אמר לי שהוא מחכה בחוץ" אמרתי בחולמניות ובאתי לצאת, "עצרי" אמרה לי הילי ותפסה בידי, "הוגו שמור עליה יש לי משהו שיתקן את זה" אמרה הילי ורמה למגורי הבנות, לאחר כמה שניות חזרה ונתנה לי שיקוי, "תישתי" אמרה, "לא רוצה!" אמרתי ,"טוב אין ברירה הוגו תפוס אותה" אמרה להוגו והוא תפס אותי, ניסיתי חהישתחרר והוא לא נתן לי הוא היה חזק משחשבתי, הילי באה להכניס לי את זה לפה אבל ניערתי את הראש, היא תפסה בו בחוזקה ומזגה לי את המשקה לפה, "מה קורה פה?" שאלתי, "נו מותק את באה?" שמעתי מבחוץ, "הוא נתן לך שוקולד עם שיקוי אהבה" אמרה הילי והיא לא היה צריכה יותר מיזה, "יש לי רעיון" אמרתי בחיוך תחמני, יצאתי מתוך חדר המועדון, הסתכלתי לעבר דן בחולמניות, "שלום אהבתי" אמר לי, "דן" אמרתי בחולמניות, "רוצה לצאת איתי?" אמר "ברור אני מתה עלייך" עניתי בחולמניות, "אז ביציאה הקרובה להוגסמיד?", "תאסוף אותי בשמונה" אמרתי בחולמניות, הוא היתקרב לנשק אותי, ידעתי בדיוק מה לעשות, הוא שם את שפתיו על שפתיי ונישק אותי, ידיו התלבשו על גופי והצמידו אותי עליו, מה שתכננתי לא עבד, פתאום מישהו תפס בידיי, הוא שלח אותם לאחור וקשר אותם בחבל ולקח לי את שרביטי מהכיס, לא יכולתי לזוז, הוא שיחרר אותי מהנשיקה ותוך כדי זה דחף אותי לאחור, מישהו תפס אותי, "חשבת שאני לא יודע מה את מתחננת?" שאל בחיוך זדוני, "אתה-" צעקתי אבל מי שתפס אותי חסם לי את הפה, הוא הרים אותי דן התחיל ללכת ומי שתפס אותי הוביל אותי אחריו, ניסיתי לצעוק, "אף אחד לא ישמע אותך יפיופה" אמר לי דן, הם המשיכו להוביל אותי, עד שהגענו לחדר, זה היה חדר ההיתגוננות מפני כוחות האופל, דן פתח את הארון של הבוגארט והעמיד אותי מולו בחי שרביט כשאני לא יכולה לזוז, מולי עמד פתאום פגעסוס, נלחצתי נורא, דמעות ירדו מעיניי, הוא היתקרב אלי והיתכוון לרמוס אותי, פתאום הדלת נפתחה, דן רץ במהירות מולי הסיר את מה שהיה לי על פה, הוא נישק אותי ממש חזק תוך כדי שהילד שמאחורי שיחרר אותי והרגשתי שאני נופלת לאחור, שמו לי כיסוי על העניים, דן שיחרר אותי, הרגשתי שאני נופלת על הרצפה, שמעתי את דן ואת חברו יוצאים החוצה בריצה, "ניפגש בשמונה לילי" צעק תוך כדי בריכה,  צהלה של פגעסוס, פתאום הכל נהיה קר הרגשתי שלעולם לא אהיה יותר שמחה, "רדיקולוס!" שמעתי מעליי, ניסיתי לקום אבל לא הצלחתי לראות כלום או לזוז, "לילי?" שאל אבא בהיסטריה והוריד ממני את הכיסוי עיניים ואז את הכבלים שתפסו את הידיים שלי, "את בסדר?" שאל שוב, "כ-כן" גימגמתי, "בואי נלך לגברת פומפרי" אמר והרים אותי בידיים לעבר המירפאה.

++++++++++++++++++++++++++++++++
זה קיטשי ומוזר אני יודעת😓
הפרקים הטובים באמת יגיעו אני נשבעת!
יש לי עד פרק 114 מוכנים מראש!!
אל תדאגו זה משתפר

לילי לונה פוטר (פאנפיק)Where stories live. Discover now