לילי לונה פוטר (פאנפיק)

פרק 25-הנשף

פרק 25-הנשף
"מצויין, עוד היום את מישתחררת" אמרה גברת פומפרי והלכה לאבא, "ידיים" אמרה ואבא הושיט לה את הידיים שלו, "מצויין, גם אתה תשחרר היום" אמרה והביא לו כוס משקה והוא שתה, ואז באה אליי עם כוס ולא נתנה לי לשתות לבד, היא השקתה אותי וחזרה לחדר שלה, "היי יפיופה" שמעתי וזה היה סדריק למזלי, "היי סדריק" אמרתי, "איך את מרגישה?" שאל, "בסדר" עניתי לו, הוא התקרב אלי ואז הסתכל לעבר אבא ואבא, אמא הסתכלה על אבא ואבא הינהן, סדריק חייך והיתקרב לנשק אותי, הוא נישק אותי ונישק אותו חזרה, מקגונגל נכנסה ולידה דן, "קדימה!" אמר מקגונגל, "סליחה לילי סליחה אדון פוטר" אמר דן, "יופי עכשיו גש לשיעורייך ותחזור היום ליפני המסיבה אתה עוזר לארגן בלי קסמים, אחרי המסיבה אתה עוזר לסדר בלי קסמים, וכל השבוע יש לך ריתוק במישרדי, ברור?" אמרה מקגונגל, "כן פרופסור" אמר דן והלך, "איך אתם מרגישים?" אמרה מקגונגל ונכנסה לחדר, "בסדר" אמר אבא, "הרבה עונשים נתת לו כל הכבוד" אמר אבא וחייך, "כדי מאוד שלא יהיה לחינם, אתה בתור מורה לא אמור להתייחס למה שעשה בשיעורים שלך פוטר מובן?" אמרה מקגונגל, "ברור פרופסור" אמר אבא בחיוך.
-לאחר חמש שעות-
השעה היתה שש וחצי, עוד שעה וחצי לנשף, גברת פומפרי שיחררה אותי מהמירפאה ואמא אמרה שכבר קנתה לי שימלה, רצתי לחדר להתקלח, אחרי שהיתקלחתי שמתי לב למתנה על המיטה שלי.
ללילי לונה פוטר מג'יני פוטר
היה כתוב, עליה, פתחתי את המתנה בפנים היתה שימלה ארוכה בצבע תורכיז יפיופה עם כתפיות דקות וחגורה כסופה (העתקתי מהסיפור הבת של הקונדסאי סורי ליאורה פשוט ממש אהבתי את זה) לבשתי את השימלה, סידרתי את השיער וצבעתי אותו בצבע בלונד גלי וארוך עד הטוסיק שהבליט את עיניי הכחולות, הסתכלתי בשעה עכשיו היה חמישה לשמונה, אני מאחרת לסדריק, ירדתי במהירות למטה, "חשבתי כבר שלא תגיעי" אמר סדריק והושיט לי יד, "אני מיצטערת" אמרתי ושמתי ידי בידו, נכנסנו פנימה, "אני אקריא שמות ולאט לאט כולם הצטרפו, אמרה מקגונגל, היא הקריאה כמה שמות ולא שמתי לב מה היא אמרה בכלל כי היתנשקתי עם סדריק, "היי לילי מישהו אמר לי להביא לך את זה ולא להגיד לך את שמו אז קחי" אמר לי ילד בשניה השישית ולא הקרתי אותו, במידה מסוימת הוא הזכיר לי את המראה של דן, באתי לקחת את זה מידו ואז סדריק עצר אותי, "חכי לילי תני לי להריח את זה" אמר והריח את המכתב, "כך את זה מפה ג'ייקוב!" אמר לילד בכעס, "למה לי? אה דיגורי!" אמר והוציא שרביטו, שלפתי את השרביט שלי, "אקספלימוס!" קראתי ושרביטו עף לאברי, "תחזירי לי את זה פוטר!" אמר ג'ייקוב, "וחי זה מאחי, תביני כבר הוא אוהב אותך ואם לא תסכימי לצאת איתו אני-" אמר וג'יימס הופיע מאחוריו וקטע אותו, "אתה מה?" אמר ועמד ביני לבין ג'ייקוב, "מה נהיית מדריך אהה פוטר?" אמר לו ג'ייקוב בליגלוג אך גם שמעתי פחד בקולו, "עוף מיפה ג'ייקוב!" אמר ג'ייקוב וזרקתי לעברו את השרביט שלו והוא הלך, "סדריק דיגורי ולילי פוטר" אמרה מקגונגל וסדרי משך אותי לבמה, "תזכור לא להחזיר לי חזק במותניים" לחשתי לו והוא הינהן והתחלנו לרקוד, אחרי כמה זמן שרקדנו היתעייפנו ואני ישבתי על הכיסא וסדריק הלך להביא קצת פונץ', "היי פוטר" שמעתי והיתעלמתי, "פוטר לא יפה להיתעלם" אמר ובא מולי, "פשוט תעזוב אותי כבר!" רטנתי, "פשוט תסכימי לצאת איתי כבר" רטן בחזרה, "תבין מה זה לא!" צעקתי ותוך כדי זה קמתי, כל מי שמיסביביינו הסתכלו עלינו, "תיתרחק ממני!" אמרתי כי הוא התקרב אליי, הלכתי לאחור והוא התקרב עד שניתקעתי בכיסא והיתישבתי מהמעידה, "את מתה עליי, תביני כבר" אמר ונגע בפני, "אני לא!" צרחתי, והעפתי אותו ממני, הוא שלף את השרביט שלו והתחיל לירות לעברי לחשים עילמים, הוצאתי את שרביט וחסמתי כל לחש ולחשוב שלו בלי שום בעיה, המשכתי עד שקלעתי אותו לפינה והעפתי את שרביטו, בשלב הזה כל העולם הסתכל עלינו והמוזיקה נפסקה, ראיתי מזווית עיני את מקגונגל מתקרב ואבא עוצר אותה, חייכתי חיוך זדוני "מה דן? נידחת לפינה על ידי שנה שניה! ועוד בת!" אמרתי והצמדתי את שרביטו לגרונו, "זה לא נחשב את הבת של הארי פוטר" אמר וצחקתי, "וזה משנה כי?" הוספתי, והוא לא ענה, "אם עוד פעם אחת תתקרב אחי אני אראה לך מה זה!" אמרתי לו ושיחררתי את שרביטי מגרונו, זרקתי לאוויר את שרביטו והיסתובבתי להתרחק, שמעתי ענפת שרביט מאחורי, ידעתי מה הוא עושה, "אקספלימוס!" אמרתי בקלות ושרביטו היה בידי שוב, "אתה באמת חושב שאתה יכול לנצח אותי?" אמרתי וצחקתי, בין הילדים שהיסתכלו הופיעו הילי דרק והוגו לצידי, "יפה עשית אחותי" אמרה הילי, וחיוך זדוני הופיע גם על פניה ועל פני הוגו ודרק, "אלופה" אמר דרק, אני יכולה להרגיש את זה, הרגשת ניצחון כזאת גדולה ליראות את דן נידחק בפינה מת מיפחד, זה היה גדול! הסתובבתי לעבר אבא, "לימדתי אותך היתב לילי" אמר אבא, "מה אתה מדבר זה הכל ממני" אמרה אמא שרק עכשיו שמתי לב שהיא פה.